זה לא שאני לבד אין אף אחד, אין אף אחד זה לא שאני מודאג כולם דומים אצלי ביד
גם אם שוב אעצום את עיני השמש תזרח כולם יחיו כאן טוב גם בלעדי
גם אם לא הייתי בכלל הבוקר יבוא העולם גדול מדי עלי העולם יפה מדי אולי
אני אחלום לנצח אולי אחלום לנצח אני אחלום לנצח
זה לא שאני מודאג כולם דומים אצלי ביד זה לא שאני לבד אין אף אחד, אין אף אחד
גם אם שוב אעצום את עיני השמש תזרח, כולם יחיו כאן טוב גם בלעדי גם אם לא הייתי בכלל, הבוקר יבוא העולם גדול מדי אלי העולם יפה מדי אולי
אני אחלום לנצח אולי אחלום לנצח אני אחלום לנצח
זה לא שאני לבד אין אף אחד אין אף אחד זה לא...אם תשאלו אותי העולם גדול מדי עלי העולם יפה מדי אולי
אני אחלום לנצח אולי אחלום לנצח אני אחלום לנצח
השתתפתי בקליפ מסוים שנעשה בבית הספר לשיר הזה, קליפ של חברות שלי, שבו הייתי הילדה המנודה ההיא, זאת שלא מתייחסים אליה, או שפשוט מתייחסים אליה כמו אל זבל. בסוף הסרטון, היא מגיעה למסקנה שאם היא לא לצד עצמה, לא יהיה אף אחד לצידה. והיא כביכול מסייעת לעצמה לקום. אמנם צילמנו את זה בתחילת השנה, אבל זאת הייתה חוויה מדהימה. דיברתי אתמול עם חברה שלי, אחת משתי היוצרות של הקליפ והיא אמרה שהיא לא מסוגלת לשמוע את השיר הזה יותר. כולנו היינו בכל התהליכים של הסרט וליוויתי אותן גם בעריכה ובצילומים שבהם לא השתתפתי (והם לא היו רבים בכלל) ואיכשהו, אני לא יכולה להפסיק לשמוע אותו. אני לא מסוגלת להפסיק להתחבר אליו.
וכשכתבתי לעצמי שאני רוצה חיים טובים יותר, אחד מהדברים שכתבתי ברשימה - היה להפסיק להזדהות איתו.
החיים שלי כן השתפרו במידה מסוימת (אפילו שיש לי נפילות פה ושם כמו הימים האחרונים), אבל מהשיר הזה אני לא יכולה להיגמל.
אני לא יכולה לשנוא אותו ואת מה שהוא מייצג גם אם אכריח את עצמי.
יש משהו כל כך יפה וטהור במילים, משהו כל כך עצוב ואכזרי, משהו שגורם לך לרצות לתלוש את הכל, את כל מסיכות הזיוף של כולם. כואב לי לחשוב שאולי משהו מזה נכון לגביי, שאולי משהו מזה אמיתי. יותר מזה, כואב לי לחשוב שיש אנשים שמרגישים את זה כל יום ומאמינים בזה בכל ליבם כמו שאני הייתי אז. יש שני משפטים למעלה שהדגשתי, כי אלה המשפטים שלא משנה מה נחרטו לי בתוך המוח.
יש לשירים ולמילים השפעה נורא חזקה עליי והמשפטים האלה גרמו לי במשך הרבה זמן להאמין שאני קטנה מידי בשביל העולם הזה, שאני לא מתאימה לו, שאני... שאני פשוט לא מתאימה לכאן.
במשך הרבה זמן זה גרם לי להאמין שלא אני בוחרת להיות לבד, שפשוט אף אחד לא נמצא כאן, אף אחד לא רואה, לא מרגיש, לא שומע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
