בואי וספרי לי, פרחה קטנה, איך את חיה ממסיבה למסיבה, איך את שותה כל יום שישי עד שאת בקושי זוכרת איך קוראים לך, איך את צובעת את השפתיים שלך ואת הציפורניים בחמישים גוונים של ורוד, איך את מקשטת את הפנים שלך באיפור כבד יותר מהעול החיים עצמם.
בואי ותבכי לי על זה שאת רוצה מישהו שיאהב אותך, מישהו שיתייחס אלייך כמו אל מלכה בזמן שאת מתייחסת לעצמך כמו אל ליצן החצר, נותנת לכל אחד לגעת בך ואז דוחפת אותו.
אלה השאיפות שלך בחיים? YOLO?
רק תזכרי, פרחה יקרה, שבזמן שהחבר הערס שלך, שכל כך מעריך אותך, כל כך אוהב אותך, הולך למסיבות ודוחף ידיים ורוקד עם בנות אחרות, את יושבת וממררת על החיים שאת 'כל כך אוהבת'.
בוא וספר לי, ערס יקר, על כמה היה לך קשה להחליט אם את תספורת התרנגול שלך אתה תשאיר בצבע החום של השיער שלך או תצבע לבלונד, על איך החלטת ללכת אחרי הזרם, אבל אתה מורד.
בוא וספר לי איך אתה נותן כבוד לבנות ושולח להן שירים של כל הזמרים המזרחיים שמתארים כמה הן החיים שלך.
בוא ושתף אותי ותאמר לי כמה אני נסיכה, למרות שאין לך שמץ של מושג איך קוראים לי.
בוא והסבר לי איך הודקה לא משפיעה לך על המוח בכלל. מה, אתה? שטויות. מינימום שני בקבוקים ואתה מרגיש סחרחורת קלה. נכון?
אבל רק תזכור, ערס יקר, ברגע שהודקה אצלך בגוף ומישהי נתקלת בך, אין צורך לתפוס אותה ביד וכמעט לשבור לה אותה. באמת, היא תבקש סליחה גם בלי זה.
ולא, זה שאני שונה מכם, לא אמור לגרום לכם לחשוב שאתם טובים ממני.
זה שאני לא שותה בכל שישי - לא הופך אותי לפחות טובה.
זה שאני לא מעשנת - לא הופך אותי לפחות טובה.
זה שאני לא הכי יפה - לא הופך אותי לפחות טובה.
זה שאני שקטה ולא עושה צרות - לא הופך אותי לפחות טובה.
זה שאני לא מתאפרת עד שלא רואים מה תווי הפנים האמיתיים שלי - לא הופך אותי לפחות טובה.
זה אומר שאתם לא יכולים להתנשא מעליי, זה אומר שאתם לא יכולים להגיד לחברה שלי, מישהי כמוני, שווה בין שווים, 'רואים שבאת מהקוף'.
מה אתם חושבים לעצמכם?!
איך אתם מסוגלים לעזאזאל להחשיב על עצמכם מעלינו?
כשאנחנו נגדל ונתבגר, כשנגיע לגילאים מאוחרים יותר ואתם תתבגרו קצת - אתם תבינו על מה בזבזתם את כל הילדות והנעורים שלכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
