Your time will comeתחייכו, בבקשה?
תודה :) |
כינוי:
בת: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2013
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2013
מפגש ישרא... וואו, אני מנסה לחשוב על מילים שיתארו את מה שהולך לי בראש. קודם כל וואו. הגעתי עם חברה (שאני לא בטוחה שרוצה להזדהות, אז לבנתיים היא המלאכית שלי וככה היא תהיה לאורך כל הפוסט הנ"ל) ובהתחלה, אחרי שלקחנו מג'וני (אומייגאד ג'וני מווגה רוקס שקראתי בו מאז שהייתי בערך בגיל של ישרא) ובאנו לרדת למטה פגשתי חברה מה"מציאות" נקרא לזה ככה. זה היה כל כך מוזר. פתאום ניסיתי לבנות לעצמי סוג של "תבנית" לבלוג שלה. מה כתוב בו, מה קורה שם. היא סיפרה לאחת הבנות שישבו בשורה איתנו (שאמרה שהיא מכירה את בלוג הסיפורים שלי וממש התרגשתי!), מאוחר יותר כשנכנסו אל הסרט, שהבלוג שלה היה פתוח רק שנה אחת מתוך כל שלוש שנות קיומו-כרגע הוא חסום, ושהשם שלו בספרדית, אז הבנתי שקרוב לוודאי לא קראתי בו כי אני בישרא מגיל 13 (5 שנים, למי שמתקשה לעשות את המתמטיקה. אני עוד ארבעה חודשים בת 18), אבל הבלוג הנוכחי שלי כאן שנתיים. למזלי, לאורך כל המפגש היא לא שאלה אותי איך קוראים לבלוג שלי, בעצם, אף אחד לא שאל וזה היה די מקסים ודי מוזר לדעתי. לא הייתי בטוחה שאני רוצה להזדהות בתור "פנדה", לא הייתי בטוחה שאני רוצה שאנשים יבנו למילים שלי קול ומראה, פרצוף וגובה, או משהו כזה. במהלך הסרט (שאגב היה מקסים בתור סרט בפני עצמו, אם הוא לא היה מבוסס על ספר שעלילתו חורבה לחלוטין), עברה לי המחשבה בראש של "פאק, לכל אחד מהאנשים באולם הזה יש בלוג. כמעט כל אחד מהאנשים באולם הזה חשף את עצמו, את כולו, אל תוך יומן וירטואלי שאני מאמינה שאי פעם בחמש שנים האחרונות נתקלתי בו... בעיקרון, הכרתי כל אחד מהאנשים האלה כאן, אבל אין לי מושג איך קוראים להם או מי זה כל אחד. זה היה די פסיכי. בדרך חזרה אל תחנת הרכבת ומשם הביתה, אני והמלאכית שלי תהינו מה הסבירות שנלך ברחוב והבחור שיעבור לידנו יהיה האדם שאנחנו קוראים את הבלוג שלו באדיקות ואף פעם לא מעיזות להגיב, או שזה האדם ה'ויראטולי' האהוב עלינו ופשוט אין לנו שמץ של מושג איך הוא נראה. זה די מוזר. בעיקרון, היה ממש מצחיק במהלך הסרט... אני חושבת שאם זה לא היה במסגרת הזאת, של ישראבלוג, לא הייתי צוחקת כל כך מהסרט... אבל גם אם לא יצא לי ממש לדבר שם עם אנשים, האווירה הייתה מקסימה. אני בוודאות אגיע אם יהיה עוד מפגש... הפעם, אם תהיה יכולת ליצור קשר ואינטרקציה עם אנשים, זה יהיה הרבה יותר נחמד, אבל אולי הבעיה היא בי ובחוסר היכולת שלי לתקשר חחח בכל מקרה, היה מדהים... שמחתי לראות אתכם, גם אם אין לי מושג איך קוראים לכם או אם זה אתם חח (דאמ, זה נשמע כל כך דבילי)
| |
|