Your time will comeתחייכו, בבקשה?
תודה :) |
 כינוי:
בת: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2013
הוא בכה לידי, בגללי, בשבילי...
הוא בכה לידי אתמול.
אמרתי לו בלהט הרוחות שאני מרגישה שאני לא חשובה לו מספיק והוא התחיל להריץ בראש אם הוא עשה משהו לא בסדר.
קשה לו להבין שהבעיה היא בי ובדרך שבה אני ואנשים מאז ומתמיד קיבלנו אותי.
אני לא מרגישה חשובה בדרך כלל, אני לא מאמינה כשאומרים לי שאני חשובה...
אז נפגשנו בערב, אחרי הבייביסיטר האכזרי שהיה לי, והבטחתי לחברה שאני לא אבכה מולו.
בכיתי.
איך שהסתכלתי על הפנים שלו, הרגשתי את עצמי חוזרת אחורה בזמן לתקופות רעות יותר, למצבים שהייתי מתחפרת בפינה וחופרת לעצמי בעור, כל כך רציתי לברוח ולקבור את עצמי איפשהו באותו הרגע, לצעוק עליו שלא יסתכל עליי ושלא יתן לי את המבט הזה.
הוא הסתכל עליי בוכה ושאל אם חיבוק יעזור. כשהנהנתי הוא תפס אותי וחיבק אותי בחיבוק חזק יותר מכל מה שאי פעם הרגשתי. הבכי רק גבר וקברתי את עצמי בחזה שלו, מרטיבה לו את החולצה האפורה שלבש.
"איבדתי יותר מידי אנשים. אני לא רוצה לאבד גם אותך."
לא "אני אוהבת אותך", לא "אתה חשוב לי"
"אני לא רוצה לאבד גם אותך". אני לא רוצה.
איזו מן אגואיסטית אני?
הוא שחרר מהחיבוק ואמר שאני לא אאבד אותו בכזאת קלות, הסתכל לי בעיניים ושאל למה אני בוכה...
תוך כמה שניות, בהן מחיתי דמעות ומלמלתי הברות בניסיון להרכיב מילים העיניים שלו האדימו ונקוו דמעות.
"אמרת שאת לא חשובה לי מספיק... אני... אני מנסה.... סליחה. רגע. חכי שנייה... אני אוהב אותך כל כך, את חשובה לי יותר מהלימודים, מהפסיכומטרי, ממתמטיקה או פיזיקה, יותר מהכל... אבל אולי אני לא עושה מספיק בשבילך... אולי אני..."
ובשלב הזה הקול שלו כבר נשבר יותר מידי פעמים והוא ויתר, אבל כל זה נאמר תוך כדי דמעות אל תוך החולצה שלי...
זה שבר לי את הלב.
הקול שלו שנשבר, המילים האלה... הם קרעו לי את הלב לחתיכות.
אני לא מצליחה להתנתק מזה.
הדמעות זה עניין זניח. הוא בכה מולי, זה אומר המון, הוא בכה בגללי, או בשבילי, אני עדיין לא בטוחה, אבל זה באמת אומר המון. אבל זה זניח לעומת הכאב שגרמתי לו.
נפגעתי כבר בעבר, זה פיתח אצלי מנגנון דפוק של לא להיפגע ולפגוע בחזרה, אבל נדמה לי שמרוב חוסר תחושה מפגיעות בעבר, שכחתי כמה חזק אני יודעת לפגוע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
