Your time will comeתחייכו, בבקשה?
תודה :) |
 כינוי:
בת: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2014
חוזרים לשגרה עם קצת מלצרות על הראש
אני פוגשת בעבודה הזאת אנשים כל כך הזויים, עם בקשות מוזרות וחיוכים עקומים ופנים זעופות...
ואז יושבת בסוף המשמרת, עם גב כואב, מול מישהי שמצאה לנכון לדבר דווקא איתי, עם הילדה הכי סגורה מבין כל המלצרים.
זה היה כיפי, ומפתיע, ממש.
היא ניסתה לשדל אותי לדבר בהתחלה, עם כל מיני שאלות מוזרות, ואז הצחקתי אותה באחת התשובות שלי, ומאותו רגע היא דיברה כאילו אנחנו החברות הכי טובות כבר שנים חח
זה היה נחמד.
ולקוח שאל אותי איזו עדה אני, וכשעניתי שאני חצי מרוקאית וחצי עיראקית הוא אמר שיש לי יופי יוצא דופן, שאשתו אמרה הרגע שאני יפהפייה. אמרתי תודה והלב שלי חייך חיוך ענק. זה דבר מקסים לומר לאדם שאתה לא מכיר, במיוחד אם זאת המלצרית שלך שכבר כמה שעות טובות עומדת על הרגליים עם גב כואב :)
זאת דווקא הייתה משמרת פחות טובה, הרגשתי לא ממש טוב ויש לי מתכונת עוד יומיים במתמטיקה ולא נגעתי במתמטיקה מאז שיצאנו לחופשת פסח.
אני לגמרי מאוכזבת מעצמי.
הבטחתי לעצמי, פשוט הבטחתי, שאני לא עומדת להיכשל. אז למה?
אוף, זה מרגיז.
טוב נו, מחר יום חדש.
נקווה לטוב.
*תזכורת לעצמי, הם לא ענו לי. שניהם. אסור לי לשלוח להם יותר הודעות. תזכירו לי שאסור לי, בתכלית האיסור*
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
