זה כל כך עצוב שקיבלתי טיפים מאמא שלי על תקשורת בין אישית, כאילו אני לא יודעת לדבר עם אנשים.
טוב, אני באמת לא יודעת איך לדבר עם אנשים, אבל זה לא האישיו.
"קיבלתי" אותם אתמול, ז"א, היא דיברה איתי על זה אתמול...
היא אמרה לי לשאול קודם כל אנשים על עצמם ולספר על עצמי רק אם שואלים...
והיום ניסיתי ליישם.
ודאמ, זה קשה משחשבתי.
המצחיק והעצוב פה זה שהייתה לי מסיבת מים היום, והזכרתי אותה כמה פעמים היום בציפייה שהיא תשאל אותי איך היה...
רק לפני חצי שעה אמרתי לה "את לא מבינה איזה כיף היה שם" והצד שלה הסתכם ב"אה באמת? איזה יופי לך" וזהו.
:\
תקשורת בין אישית זה חרא.
תנו לי ספר, עט ודף ואני מסודרת.