Your time will come

אני לא מפחדת מכאב

יש לי אחלה פלייליסט

אני יודעת מה אני שווה

השתקמתי

למדתי לפרוק

למדתי לשמור בבטן מה שלא צריך להיאמר

למדתי להבדיל בין מה שצריך לומר ומה שלא

הכרתי חברים לחיים

אני יודעת מה אני שווה

ניפיתי אנשים מיותרים מהחיים שלי

הבנתי שעצב זה זמני

וגם אושר

הבנתי שמותר לי לאהוב

הבנתי גם איך

בזכות ישראבלוג למדתי לחיות.

ראיתי כמה פוסטים וכתבתי בעבר כמה בעצמי על זה שישראבלוג הוא מקום למדוכאים, אבל זה לא. 

אני לא חושבת שהייתי אותו אדם בלי ישרא.  לטוב ולרע. 

אני חושבת שזה פשוט בית לפרוק בו, מקום לבוא אליו ושישלחו לך בו חיבוק בלי לשאול מי אתה ומה אתה רוצה או צריך. 

פשוט אחווה כזאת. שאין בהרבה מקומות. 

אז תודה, לישרא ולכל מי שאי פעם תמך בי וחיבק אותי. וזה קרה הרבה