הפעם זה תורי לכתוב משהו מרגש, אולי לפרסם אותו ואולי לא...
הפעם זה תורי להעלות תמונה עם רקע של ים, אולי זה יגרום למישהו להרגיש את הגעגוע שיש לי בלב.
הפעם זה תורי להיפרד, לומר תודה, להתראות.
הפעם זה תורי למחוק כל זכרון ממך, להוריד את כל התמונות.
הפעם זה תורי לא להתפשר על מה שמגיע לי, הפעם זה תורי לרצות שיהיה לי טוב.
הפעם זה תורי להפסיק לבכות, הפעם זה תורי להפסיק לאהוב.
הפעם זה תורי להילחם על עצמי, להוכיח שמגיע לי משהו אחר, להוכיח שיכול להיות לי טוב, גם בלעדייך.
הפעם זה תורי להוכיח לי שאני לא צריכה אותך בשביל האושר שלי, ושהיית אושר, אבל לא כולו.
הפעם זה תורי לא לוותר, הפעם זה תורי לנשוך שפתיים.
הפעם זה תורי להפסיק לבכות.
הפעם זה תורי להפסיק לבכות.
נו, תפסיקי לבכות.
זה תורך.
הפעם זה תורי... הפעם זה...
הפעם זה כבר לא תורות, הפעם כבר נשבר הכל, הפעם כבר התפרקתי, ואני מודה שהפעם כבר לא יכולתי יותר.
הפעם אתה כבר לא הכוח שלי, הפעם לקחת ממני את כל שארית כוחותיי.
הפעם נשברתי, אבל לא לרסיסים כמו פעם, הפעם הספקתי לתפוס בזמן.
הפעם אני נושמת עמוק ומסתכלת פנימה, מודה שהפעם זה לא עבד.
הפעם אני חייבת לשחרר.
אני חייבת לשחרר אותך, אותי, אותנו.
הפעם זה תורי להיות הבוגרת.
פעם הבוגרת ופעם המחזיקה.
אבל אני לא יכולה להחזיק יותר.
אני מצטערת.
הפעם אני חייבת להיות הבוגרת.