Your time will come

היא נשענה אחורה, לחצה על הרקות. 
היא מחתה דמעה, היא נשמה עמוק.
היא רצתה לצעוק, היא רצתה לצחוק...
היא שמעה שהיה שם חיוך,
איפשהו בעבר הרחוק.
היא דיברה עם כולם, היא שיתפה, היא אהבה...
היא ידעה בדיוק איך מרגישה קרבה.
היא ידעה לחבק, היא ידעה למשוך אל ליבה..
היא ידעה צחוק, היא ידעה תקווה.

היא נפגעה, היא סבלה, נשבר לה הלב
היא שמעה שנאה.
היא בכתה קצת, היא רטנה
ואז הבינה את התמונה.
לסמוך היא לא יכולה, בטח שלא לאהוב
אנשים זה מרחוק, לא מקרוב.
היא נאטמה, עטתה מסיכה
היא שיקרה, צחקה וחייכה.  
היא ידעה שזה קל, זה היווה לה תחביב
למצוא חולשות של אנשים זה מגניב.

יש בחור אחד... 

יש לו עיניים ירוקות ובורקות...
ושיער שחור... 
חיוך מקסים ולב מזהב... 
הוא היה יחסית נמוך פעם וגבה בטירוף בחופש בין כיתה ט' לי'.
עכשיו הוא כיתה י"א, אבל באותה מידה הוא יכול להיות גם בן 5 ובן 30...  

יש לו שני קעקועים... אחד לאורך כל הזרוע ופרק כף היד ואחד בגב
הוא יודע טוב מאוד להיות רע והוא יודע להיות כל כך מקסים

הוא עבר הרבה חברות בחיים אבל היה מאוהב פעם אחת...

הוא כל כך מדהים... אני כל כך אוהבת אותו

אני מתגעגעת אליו כל כך... אין לי מספיק מילים לתאר כמה אני אוהבת אותו - כי אם היו, לא הייתי מתגעגעת. 
אני מכירה אותו בצורה הכי עמוקה שיש, כמו שאף אחד לא מכיר ואף אחד לא יכיר

יש בו חלקים ממני, יש בו צדדים מנוגדים לי. 

אני כל כך מתגעגעת אלייך תומי...

בבקשה תחזור? 

אני מתגעגעת אלייך, ואל החברה המקסימה שלך... ואל החברה הפחות מקסימה... 
אני מתגעגעת לכל החברים שלך... אני מתגעגעת לעיניים, לתחושות, לרגשות...

אני מתגעגעת אל מי שאתה, מה שאתה
אני מתגעגעת אפילו למשפחה שלך... 

כן, אני יודעת שגם אתה מתגעגע אליהן... 
אני באמת חושבת שאחותך מקסימה... אני באמת חושבת שהיא לא נגדך... 
או שכן? 
איזה מהאחיות? 
האממ... מתחכם כתמיד אה תומי? 
אני כל כך אוהבת אותך... 
בבקשה תחזור? אני צריכה אותך... 
בבקשה תחזור? אני שונה בלעדיך... 
בבקשה תחזור? ריק לי כאן...  
בבקשה תחזור? 
בבקשה? 

מטוס בשמיים, חייל יושב בפנים
חושב על אמא ועל בית, ועל שאר האזרחים

המציאות קופחת מעל הראשים של כולם

השנאה מרעילה את כל שאר העולם

מטוס בשמיים, אזרח יושב בפנים
שרק לפני חודשיים, מלאו לו 19 שנים

רעל בעיניים, צבע על פנים
שמע את זעקת האנשים הישנים

מטוס בשמיים, ילד יושב בפנים

עברה שנה או שתיים ורק עכשיו הוא מפנים

המציאות לא משתנה, התרגלנו כבר מזמן

פעם היה כאן שלום, פעם...

מטוס כבר לא בשמיים, הילד בעננים
מחייך חיוך מלא שיניים
אוי ילד תמים

נולד למציאות נוראית שכזאת...
אבל הוא כבר איננו ונותר רק לבכות.  

חיילים שלנו, תשמרו על עצמכם, בבקשה...

הדרום זועק לעזרתכם, אבל אתם במקום הראשון... 

אל תתנו לשיר הזה להפוך למציאות... 

בבקשה?