סתם ככה פתאום נזכרתי בבלוג הזה כאן, שמדבר על מעבר דירה.
עברתי אחורה והסתכלתי על כל הקטעים שכתבתי, כל מיני התבכיינויות ותלונות ושטויות וכעסים ודברים באמת מפגרים.
נכון, היה לי קשה לעבור, ונכון היה לי חרא בהתחלה.
אבל עברה כבר שנה וחצי ואפשר לומר שטוב לי.
עדיין כואב לי הלב על כל מה שנשאר מאחור אבל הלב גם פתוח לכל הדברים החדשים שמנסים להיכנס אליו.
אולי עדיין לא מצאתי את חברות האמת שלי, ואני לא מרגישה שייכת באופן שלם אבל כרגע זה המקום שלי.
ומה כבר יכול להיות רע? עוד מעט גם ככה נגמרים הלימודים והחיים ממשיכים לכל כיוון שאני אנווט אותם.
למדתי להעריך דברים כל כך קטנים ופשוטים בחיים- למדתי להעריך את החברות שלי, כמה קשה כשהן רחוקות.
למדתי להעריך מה זה אומר לגור במקום קטן, כמה קל להתנייד ממקום למקום בעזרת הרגליים ולא להיות תלויה בתחבורה.
למדתי כמה קושי בלימודים תלוי ביחס שלנו אל בית הספר, ביחס למקצוע וביחס ללמידה בכללי.
למדתי שאני יכולה לסדר את החיים שלי, לארגן את המחשבות.
למדתי שמשפחה זה משהו כל כך חשוב וכל כך משמעותי בחיים שלי ולמדתי שאני צריכה להעריך יותר את זה שהם קרובים אלי.
למדתי ששינויים יכולים לעשות טוב לבן אדם, אבל גם להכאיב לו מאוד.
למדתי שאני יכולה להשתפר בדברים שאני עושה גם בלי להתכוון.
למדתי כמה יצירתיות וכישרון יש בי.
למדתי שאני יכולה להגיד על עצמי גם דברים טובים ולא רק רעים.
למדתי שאני ממש רוצה שאני יקראו מה שיש לי להגיד.
וטוב, למדתי שאני גם קצת חופרת חחחח
אז בסך הכל, שינויים זה דבר שקורה, ואנחנו צריכים לקבל אותם כזהב.
אוהבת אתכם ואשמח לתגובות שלכם, לדעת מה אתם למדתם על עצמכם, או כל דבר אחר שתרצו לומר.
כינוי:
הלב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
