פירורים של הלב

יש משהו קסום בגשם, טיפות קטנות שנופלות משום מקום ישר לעולמנו.

מחלחלות לאדמה ולתודעה של כולנו.

זה כיף לצפות ככה בגשם, פוגע בקרקע ומשאיר אחריו ניחוח משכר, מרווה את הצמחים וזורם בבורות שבכבישים.

להסתכל עליו ככה, כשאני בתוך הבית, מוגנת מפני כל סכנה, שום טיפה לא תחדור אלי.

יצא לי לא פעם להיות בחוץ כשיש גשם, מבול רציני, הטיפות נופלות לי על הראש, מחליקות מתחת לחולצה ונספגות בנעליים.

הקור המצמרר חודר לעצמות וגורם לצמרמורת של ציפייה להתפשט לי בגוף.

לרוץ לחפש מחסה, גגון קטן שיגן מהקור האורב בחוץ ולחכות שהמבול יחלש ושאריות הגשם האחרונות יזלגו מהעננים.