דניאל, אחותי הגדולה, חשבתי שאני שונה ממך. חשבתי שאני בחיים לא אהיה כמוך. שאני לא אוכל להיות כמוך. שלא יהיה לי אומץ. אבל לצערי, יש לי.. חבל שאני לא קיבלתי את אחת התכונות הטובות שלך.. בעצם קיבלתי כמה.. אומרים שיש לנו אותם פנים..אותו חיוך, ששתינו מצחיקות.. חכמות.. עם פוטנציאל..את כן ואני לא ממש. אבל דניאל, לא לקחתי יותר.. לא לקחתי את ההתמדה שלך, את כושר הלמידה שלך, היופי שמעלף את כל הבנים ושגורם להם לקנאות בחבר שלך.. ועוד כלכך הרבה דברים.. אני מסתכלת במראה ו-וואו.. כמה אנחנו דומות.. כאילו שאת השארת לי עקבות ענקיות כאלה.. שביל שלם! ואני בלי לשים לב, הולכת בתוך חלק גדול מאוד מהעקבות.. הייתי מאושרת עד כיתה ו'.. התרחקתי מהפרחות. הבנתי שהן סתם.. כמו שאת עשית.. אחותי גדולה שלי,התרחקתי כי את תמיד רמזת לי. ואמרת לי לא פעם "בנים לא אוהבים אתזה להרבה זמן.. נמאס להם ואז הם הולכים לבנות איכותיות יותר.. כמוני וכמוך" אז איפה הם דניאל? בנים איכותיים שירצו אותי? אותך רוצים בכמויות.. ואותי לא. בגלל כל עיניין הציצי. שטוחה זה חרא של מילה ותואר. כי אני יודעת מה בנים חושבים עלי.. שטוחה. כן אני כן, אז מה? זה אומר שאני נראת כמו בן כמו שרוב הבנים רומזים לי? אויי נכון.. הם מכוערים, שמנים ומטומטמים.. מצאתי דעה של מי לשמוע. יש בנים, כמו בנים מהכיתה הישנה שלי שממש חושבים שאני יפה ומנצלים כל הזדמנות לרמוז לי ולומר לי אתזה.. הומואים שלי ♥ דניאל, את חתכת.. אני התחלתי לשרוט ואז עליתי ובהדרגה ..כן, עוד דבר ששתינו עשינו. את הסתגרת בתוך עצמך.. גמאני. ירדת בציונים בחטיבה.. גמאני. עשינו שתינו כלכך הרבה דברים לא טובים.. וזה לא שניסיתי לעשות את אותו דבר! לא ניסיתי להיות כמוך בדיוק!
אותו דם.. אותן צרות מסתבר