how can emptiness be so heavy?

אני אוהבת את החברה הכי טובה שלי כלכך ,כמו אחות 

היא מכירה אותי ברמות שאף אחד אחר בחיים לא יכיר אותי 

אבל לפעמים אני פשוט לא יכולה לספר לה דברים מסויימים.. מפחד מהשיפוט

היא יודעת מה אני חושבת תמיד לפני שאני מספרת לה בכלל ומה מגיע לי ומה לא ואני כנראה צריכה לסמוך על השיפוט שלה 

אבל לפעמים באלי כן לטעות

וכן לפגוע בעצמי בגלל זה ולבכות שעות וחודשים ושנים בגלל טעויות ישנות

מטעויות, כמה שהן כואבות והן כואבות מאוד, לומדים

לפעמים באלי לטעות ולקבל את האפשרות לתקן את זה אחרכך

והיא מזכירה לי כמה שאני טועה ולא נותנת לי לטעות

היא מעודדת אותי תמיד שאני צריכה וגם שאני לא צריכה

לפעמים נדמה לי שלא מגיע לי שתהיה לי חברה כמוה.. ואני לא מעריכה אותה לפעמים

ופוגעת בה.. וזה כואב לי הרבה יותר ממה שזה כואב לה

כמה שהיה לי כואב כשלא דיברנו, 

כואב לי יותר עכשיו כשאני יודעת שהיא נפגעת ממני ככה..