כוסעמק
אני כן רוצה אותך איתי ולידי כל פעם שאתה רחוק
ואני כן מחפשת אותך בזווית העין כל פעם שאנחנו לומדים מתמטיקה ואנגלית ביחד
וכשאתה מדבר עם ה"חברות" הדפוקות והלא אמיתיות בעליל שלי שכל מה שמעניין אותן זה רכילות, ואז תופס אותי במותניים ואומר לי "מה קורה בלונדה, את באה?" ולוקח אותי לסיבוב בכל ביצפר ואני מדברת איתך על כל פסיק קטן שעובר לי במוח אני מתרגשת כמו ילד בן שנה שמקבל סוכריה טעימה
ואני כן חולמת כל לילה שנתנשק כבר ונהיה ביחד
וכשאנשים אומרים לי "וואי אתם כאלה חמודים ביחד.. למה אתם לא זוג?" אני רק שואלת את עצמי למה אינך תביצים לבוא ולדבר איתי על זה ולנשק אותי כבר
וכשילד רנדומלי לחלוטין שבדר"כ אני שמה זין על מה שהוא אומר אומר לי "את באמת לא שמה לב שהוא מת עלייך?" אני מרוצה, אפילו מאוד
ואני הכי אוהבת שאתה מחבק אותי (פעמים נדירות) ואז לא עוזב וממשיך לדבר איתי כשאתה מתרחק לאט לאט..
ואני חושבת שאני די אוהבת אותך
וזה הכי מבאס
שאני באמת אוהבת אותך
ואתה לא יוצא לי מהראש
והכי מפריע לי? שכבר חצי שנה אתה מראה לי סימנים שאתה רוצה אותי ולא עושה עם זה כלום
סתם לא.. הכי מפריע לי שהכרנו רק השנה.
למה? בגלל הבתזונה הזאתי שפעם היית קורא לה 'ידידה שלך'
שכשרבתי איתה רצית להתקרב אלי ולנסות להכיר אותי, אבל היא עצרה אותך
העיקר כל פעם שאני חוזרת מההפסקה שאני איתו מסתבר לי בדרך שחצי מה"חברות" האלה שלי עקבו אחרי
נמאס לי, ואפילו מאוד, מהן.
ויותר נמאס לי? שאתה אתה.. ואני אני.
אנחנו עדיין לא אנחנו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
