שלחתי 'הי' תמים, סתם כי רציתי לדבר
ההודעה נראתה, ואז הוא התנתק. זה כמובן לא הפריע לו לענות בקבוצה אחרת על הודעות הוא פשוט סינן אותי ורק אותי.
היום בבוקר הוא תופס אותי בכיתה ואומר לי 'סליחה שלא עניתי, לא היה לי כוח לדבר.'
כן? וואלה?
שמחה בשבילך.
עכשיו קפוץ לי ותפסיק לשאול למה אני כועסת כי זה בגללך ידפוק
נמאס לי מכמה שאתה משחק אותה תמים
לא נעלבתי שלא ענית, באמת שלא
נעלבתי שאמרת שלא היה לך כוח לדבר.
נעלבתי שאני לא מספיק חשובה מבחינתך כדי שאני אזכה להודעה חזרה ממך.
יכולת לשקר בנימוס ולומר שלא ראית או משהו כזה
אבל החלטת לעלות לי על כל עצב אפשרי בגוף
יפה לך, מזלטוב
בהפסקה אחרכך עוד באת לדבר איתי כאילו כלום
הבנת שאני לא באה באותה גישה כמו שלך ושאני לא באה לדבר איתך בנחמדות
אז הסתובבתי והלכתי
ורצת אחרי כמו טמבל ושאלת למה אני כועסת
"בגללך"
עמדתי ליד הלוקר ושמת יד ליד הראש שלי על הלוקר בתנוחה קלאסית כזאת
אוף.. התפוגג לי הכעס.
כי הסתכלתי לך בעיניים ואם לא היינו במסדרון מלא באנשים שרק מחכים ליצור עוד שמועות הייתי מנשקת אותך
(אני שקרנית, אין לי את האומץ לזה)
אבל עכשיו אני שוב כועסת.
כי אתה אפילו לא מבין מה עשית.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
