how can emptiness be so heavy?

אותו סיפור ישן מלפני שנתיים... 

מדברים

מתלהבים

מפלרטטים

ואחרי יומיים נפרדים

אתה המשכת הלאה.. אני לא. 

ואפילו שאני לא חושבת שהפסקתי להתאהב בך מחדש, זה בכל זאת כואב..

כי אולי אתה לא יודע

אבל כמה ימים לפני שחזרנו לדבר נכנסתי לדיכאון קטן.. 

סתם כי הבנתי כמה דברים

למשל, שכבר כמה שנים שאף אחד לא באמת אהב אותי ואני אהבתי אותו חזרה.

אני יודעת שאני עוד צעירה, אבל אלה אמורות להיות השנים הכי טובות בחיי. איפה זה בדיוק?

השנים שבהם מתנסים, טועים, מתקנים, צוחקים, משתכרים ומתחרטים עלזה..

ורק אני, יושבת בבית בבועה שלי ומחכה למשיח שיוציא אותי ממנה.

לכמה ימים די הצלחת לעשות את זה בשבילי

תודה בכל מקרה :)

ובהשראת אמינם(מזלטוב, 42)

"how could you do this to me?

you were supposed to love me!

now bleed bitch! bleed!"