אמונה זה דבר משתנה מאדם לאדם.
אדם דתי מאמין יגדיר אמונה כביצוע כל או רוב מצוות התנ"ך,
אדם חילוני מאמין יגדיר אמונה אחרת לגמרי.
ואיך בעצם מגדירים אמונה?
כילדה למשפחה חילונית אני יודעת כמה זה קשה להאמין..
היו תקופות שהאמונה שלי הייתה כמעט אפסית בגלל השפעות חיצוניות וכו'
ובערך בשלוש השנים האחרונות התחלתי להאמין יותר ואפילו צמתי בכיפור השנה..
הכי קל לבוא ממשפחה שכולם צמים ביחד איתך וכולם מאמינים יחד איתך, אבל לצערי זה לא הסיפור אצלי.
הייתי שמחה אם הייתה קצת תמיכה מצד המשפחה שלי שסתם אמרו לי שזה מטומטם ושאני לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד
אבל הייתי חייבת את זה לעצמי, לא לאף אחד אחר.
אם נחזור לנושא..
יש כאלה שיגידו שבגלל שאני לא מפרידה בשר וחלב (6 שעות וכו') או לא צמה בכיפור או לא שומרת שבת, אני לא באמת מאמינה.
ולדעתי זה די מטומטם לבחון אמונה של אדם על פי הדברים השוליים האלה..
בגלל שאמונה באה מהלב, ואיך אפשר לשפוט אמונה של אדם אחר אם לא היית במצבו ולא עברת את כל ה"מבחנים" שהוא עבר?
הרי לכולנו יש מכשולים ושום דבר לא בא סתם.
יש כאלה שיאמרו שלצום או לשמור שבת זה מבחן האמונה האולטימטיבי, לדעתי ממש לא.
אם אדם מאמין באמת מכל הלב ולא כי ככה חינכו אותו, או שככה החברה לימדה אותו להאמין, מה זה משנה אם הוא שומר או לא שומר שבת?
"חילול השם" וכו'..
שטויות.
מי אמר שאלוהים התכוון שביום שבת לא נדליק חשמל? הרי לא היה חשמל אז
בשר&חלב אני דווקא די מבינה(צער בע"ח וכו')
אבל כל אחד והדרך שבה הוא מבטא את האמונה שלו
מעצבן אותי שאנשים רק מחפשים דרכים לשפוט אחרים,
ומצאו את האמונה בשם כעוד תירוץ לעשות את זה.