how can emptiness be so heavy?

אני מרגישה כלכך בלתי נראת בזמן האחרון שזה פשוט נורא.

אין לי חברים לצאת איתם בשישי

בגג ללכת איתם לסינימה פעם בחודשיים

אף אחד כבר לא מתעניין לשלומי, וזה בסדר. 

כי אם הייתי במקומם גם אני לא היית מתעניינת..

שנה הבאה אני עולה לי' וחשבתי שזה יהיה טוב כי סוף סוף אצא מהמסגרת של "מופת" ואוכל להיחשב כבן אדם ולא רק כחנונית מכיתת המצטיינים.

אבל אני חושבת שיהיה לי ממש קשה בגלל שבמשך 3 שנים היינו כמעט לחלוטין מופרדים משאר השכבה..

אני מרגישה כזאת אאוטסיידרית כשאני עוברת במסדרון

אנשים נתקלים בי כאילו שאני פשוט לא שם

והיום איזה בן זונה אחד, שנה מעלי, זרק עלי גרעינים.

מאיפה האומץ? 

רק בגלל שהיית עם החבר הבן זונה השני שלך קיבלת אומץ?

בחדר כושר לא נראה שזה מפריע לך להסתכל לי על התחת, נכון?

בן זונה.

וכולם ככה!

אף אחד לא רואה 

ולא יראה

אותי

הילדה הנעלמת.