how can emptiness be so heavy?

אני אוהבת שבנים דואגים לי

אני אוהבת שאכפת להם

אני אוהבת שהם שולחים לי הודעות

אני אוהבת ששואלים מה שלומי

אני אוהבת שהם מתעניינים

אני אוהבת שאומרים לי שאני יפה

אוהבת את כל אלה

חבל שזה לא קורה הרבה

אבל אני מתה על זה שלפעמים זה כן

אבל מה?

עד שהעלתי תמונה עם עקבים וחצאית לאינסטגרם לא זכרו אותי...

מצחיק איך העולם שלנו עובד לא?

בנים מלמדים אותי שכל עוד אני מתלבשת חשוף אני שווה משהו

ואם לא אז אני לא שווה את הדיבור או המבט..