|
כינוי:
ג'נסיס גיל: 14
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2017
כבר כמה שבועות אני מנסה להתיישב לכתוב כאן. מנסה לסכם עם עצמי את השבועות שעברו עליי. הרבה ביחד והרבה לבד בעיקר. הרבה ביחד בתוך הלבד ובעיקר הרבה לבד בתוך הביחד. הרבה מחשבות על האנשים שסובבים אותי, האנשים שבחרתי שיקיפו אותי והמקום שלי בחברתם. זה הרבה שאלות שמביאות איתן עוד שאלות ואני מצליח למצוא פנאי גם לעצמי וגם לסגור את המינוס בבנק. בראשון מתחיל עבודה חדשה. עוד שינוי. כל כך הרבה שינויים בכל כך קצת זמן, כאילו לעיר הזאת יש קצב אחר. כל הזמן יש לחץ להספיק הכל, לעשות סידורים, ללכת לעבוד, לראות אנשים, להוציא כסף שאת קורעת את עצמך בשביל להרוויח כדי שתוכלי לשרוד עם יוקר השכירות, החשבונות והארנונה. אי אפשר לעצור. ביום אחד את מרגישה קשת רחבה של רגשות - תחושת בדידות, רצון עז למות, חרדה, צחוק, אושר ושמחה. מרגישה כאילו יש לי מנטליות של ילד בן 6 שרוצה הכל ולא יכול לקבל כלום. אני רוצה יותר מהכל, את מה שאני לא יכולה לקבל. אני רוצה גברים שיתייחסו אליי כמו שמגיע לי, אני רוצה שההורים שלי יקבלו אותי כמו שאני, אני רוצה להצליח להגיע למצב בו אני מצליחה לשלם שכירות, חשבונות, תשלומים על ההלוואה מהבנק ועל קעקוע וגם לחסוך כסף. הגיע הזמן להאט קצת את הקצב של הדברים ולהתרכז בדברים החשובים באמת. העניין הכלכלי והעניין האישי. הרי שום דבר לא חשוב באמת אם אין לך קורת גג לישון תחתיה ואינך אוהב את עצמך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
