גיביתי הכל למעט הפוסט הזה, ישראבלוג מהווה למרחב עבורי כבר החל מ2011, בין מספר בלוגים שניהלתי כאן עד שהתמקדתי באחד הזה. לקח לי כמה שעות טובות לקרוא כמעט הכל והתמלאתי בתחושות וזכרונות משלל השנים האחרונות שעברו עליי. מעניין איך שישראבלוג נסגר בדיוק בסוף השנה, כאילו חיכו לסיים את השנה בפרידה מ2017 ומישראבלוג. ובכן, התחלתי את הכתיבה כאן כנער בן 12 שמגלה את המיניות שלו ואני מסיימת אותה כאישה קווירית גאה וחזקה. איך הייתי כל כך אבודה והיום אני כל כך בטוחה, כל כך מוקפת בטוב ובאהבה וכל כך מוכנה להתמודד עם כל מה שמתקרב.

יום ראשון אני עוזבת את הדירה שהייתה הבית שלי בשנה האחרונה, הבית היחידי שהיה לי חוץ מבית הוריי שאינו מרגיש כמו ביתי. ואני חוזרת לשם לתקופה קצת לחסוך כסף, להתאפס על עצמי מעט ולנצל את הזמן בפיתוח המוסיקה ובפיתוח העצמי שלי.

ישראבלוג, תודה על המרחב שקיבלתי, בימים הטובים ובימים הרעים.

תודה על הזכרונות והריגושים, תודה לכל מי שעבר פה על החיבוקים הוירטואלים, על החיבוקים במציאות, על התמיכה והאהבה.

ולסיום, שיהיה לכולכן לילה טוב וניפגש בשבת הקרובה