המוח שלי הוא לא יותר משאריות רקובות

של סמים מלוכלכים שקניתי מאנשים מפוקפקים

לא נותר לי כלום שם

שוכבת על הספה עם הראש על הרצפה מסתכלת על תקרה עקומה כאילו לא רקדתי עכשיו 3 ימים בלי שינה וכל הספיד הזה רץ לי בדם והאף שלי אוי אלוהים האף שלי שורף עולה בלהבות איך אני עוצרת את זה מלהמשיך לרוץ בגוף שלי מתחנה לתחנה הדם זורם מזרים סמים מפה לשם מאף לכליות בסוף ללב, הלב מרוסק מרוטש מחולק לשקיות איזו קטנות בתוך חלל החזה שלי, בין הצלעות אפשר לראות איך הוא עוד פועם כאילו ריצ'י עוד מתקלט בבלוק והראש הזה, הראש הזה מתעלל בי ואתה איתו 

הגוף שלי מרוסק

המוח שלי הפך פלסטלינה

הקוק הרים אותי כל כך גבוה

שהנפילה מהקיי הטבה מתמיד.

אין אותי.

אני שוכבת על הספה,

הרגליים שלי כמו בלונים

נפוחות מלאות נוזלים

והגוף שלי קורס

אל תוך האור העולה מבחוץ

מחר שאקום

הכל יהיה טוב