מצחיק איך כל פעם מחדש אני מפחדת לראות אותו. מעניין אם זה יספיק לעבור לפני שהוא ילך. האמת היא שאני לא יודעת אם להאמין למילים שלו. או לחיוכים שלו. הוא אומר שהוא לא חושב על כלום כשהוא איתי. אני מקווה לפחות שהוא חושב עליי כשהוא לא איתי. אני גם מקווה שהכל בחודשים הקרובים יהיה בסדר, אז כנראה שהתקוות שלי אופטימיות מדי כרגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
