רואה תגובה שלה לסטטוס של מישהו בפייסבוק. אני מרגישה שאני מחייכת - זה כל כך היא. אין לי הסבר לזה,אבל משום מה אני מתרגשת כל פעם שאני רואה הוכחה לזה שאני מכירה אותה טוב, שאני יודעת לזהות את המניעים אחרי מה שהיא כותבת ואומרת לאנשים אחרים.ועם זאת, אין לי שמץ של מושג מה היא חושבת -עלי-. קצת מצחיק הא?
-
איך אנשים מסוגלים להכנס לקשר רומנטי אחרי שהם מכירים ממש מעט זמן? איך זה שזה אשכרה בסדר? אני חושבת שאצלי זה לא יעבוד ככה לעולם. אני נפגשתי איתו כבר כמה פעמים ובכללי נראה לי שאנחנו מדברים כבר כמה חודשים. זה מסוג ההכרויות שאתה לא באמת זוכר מתי התחלתם לדבר, כי הצד השני מרגיש כל כך ביתי ומוכר. ואני רגילה להפריד את הביתי והמוכר מהרצונות "האפלים" שלי,להגן עליו שחלילה לא יהרס. אבל הפעם הרי מותר. הרי מותר ! אבל קשה להתגבר על מחסומים קבועים ומבוצרים. שיושיט לי יד להאחז בה כשאני מתפסת מעל למחסום...ואני אעבור.