תעריכו כבוד ותהילה על פני כסף ורכוש. תפסיקו להתלונן, תפסיקו להיות עצלנים. תתחילו להיות פעילים. תשנו דברים. השפיעו על העולם. תחיו חיים שאחרים היו מעריצים.
בחירות דיקטטוריות
בבחירות הכלליות בבריטניה בשנת 2006, שיעור ההצבעה היה 61.36%, כלומר כמעט 40% מבעלי זכות ההצבעה סירבו להשתתף בהצבעה. מפלגת העבודה ניצחה וקיבלה 62.4% מהמושבים בבית הנבחרים. כלל ההצבעות שהם קיבלו עבור כל זכאי ההצבעה היה 24.2% בלבד. אם כך, מפלגה פוליטית שייצגה פחות מרבע מכלל אוכלוסיית אנגליה, זכתה לרוב פרלמנטרי מסיבי. באיזו דרך שיטה זו מהווה שיטה "דמוקרטית"? אם 75% מהזכאים להצבעה נאלצים לסבול מדיניות שהם לא הצביעו לה ואף לא נתנו לה מנדט, זאת דיקטטורה ולא דמוקרטיה.
איזה עולם יפה
תחשבו על העולם שאנחנו חיים בו. תחשבו על יערות יפים ומתוקים עם ריח כפרי, נהרות נוצצים, רוקדים כנגד הסלעים שהם מתנגשים עליהם. תחשבו על צדפות קטנות, וצמחים שגדלים בפרקטלים. - איך הם כל כך אלגנטיים מבחינה מתמטית! תחשבו על מוזיקה שנותנת לכם השראה; מוזיקה שהתנודות שלה מהדהדות עם התנודות שלכם, שהלחן והליריקה מרוממים את נשמתכם. תחשבו על אומנות שמעוררת יראת כבוד, שמושכת אתכם פנימה והופכת אתכם לחלק קטן ממנה. תחשבו על חיוך חמים של זה שאתם אוהבים, והעיניים שלהם שמקרינות אהבה. תחשבו על דמות היסטורית, גיבור, שהאומץ שלו וההקרבות של למען אחרים נותנת לכם מוטיבציה לצאת מהאזור הנוח שלכם. אנחנו חיים בעולם נפלא ואתם יכולים לזהות את היופי הזה בכל מקום סביבך רק אם תפקחו את העיניים שלכם.”
"למרבה הצער, היופי הזה נמצא עמוק בצללי הבורות. במקום לאמץ ולפעול למען הגנת היופי הזה סביבם, רוב האנשים נסחפים בחיים, ללא הרבה מחשבה, סופגים את כל מה שמאכילים אותם באמצעות כלי התקשורת. אין להם דעות משל עצמם, ורוב הזמן אין להם אפילו מחשבות עצמאיות. בסופו של דבר, הם נהיים כל כך שקועים בתרבות הזולה והמהירה הזאת, אשר חותרת להגיע למכנה המשותף הנמוך היותר, שהם כבר לא יכולים להבדיל בין איכות ויופי לבידור זול וטירוף.”
"רוב אוכלוסיית העולם רחוקה מאד מכדי להגשים את הפוטנציאל שלהם. במקום זאת, הם אינם יודעים אפילו את המטרה האמיתית בחיים בשל הסחות דעת שונות: הבוס מעמיס עליכם עם עבודה, בן הזוג אינו מאושר שאינכם מבלים הרבה זמן ביחד, הילדים לא מתנהגים יפה, המכוניות שלכם דורשות תיקון שוב – הרשימה היא אינסופית. כאן בדיוק נכנסת התנועה. התנועה מכירה בעובדה שכדי להפוך את העולם למקום טוב יותר, יש צורך תחילה לשפר את חיי האינדיבידואלים שמסביבנו. זה אומר שיש צורך לחנך את כל מי שמוכן, רוצה לשמוע וללמוד, בכדי שהם סוף סוף יוכלו לקחת שליטה על החיים שלהם ושיתרמו באופן חיובי לקהילה כולה. זכרו שאף אדם או אישה לא יכולים לשפר את חייהם עד שהם לא נחושים בדעתם לעשות זאת. אינך יכול לכפות על מישהו בכוח שינוי בשיפור; הם חייבים לעבוד במודע לקראת מטרה זו.”
"ישנן קבוצות נפרדות רבות שפועלות בתוך התנועה. ישנם תאים קטנים ואינדיבידואלים בכל תא שעובדים על פרויקטים להפיץ ידע וערכים של מריטוקרטיה. אני עובד בתא קטן, היכן שאנחנו מחויבים לחשוף את הדרכים של הסדר העולמי הישן מבחינה סוציאלית, כלכלית, פוליטית ופסיכולוגית, ולהפיץ ידע ומחשבה. המטרה שלנו היא, דרך חינוך, לשתול את הזרעים של הרבולוציה בלבבות האנשים ולהוביל אותם מאוחדים אל עבר שלטון מריטוקרטי, פסיכולוגיית השולחן העגול ואילומיניזם. אנחנו מכוונים להערים על הסדר העולמי הישן על ידי החדרת רעיונות שיהפכו את המערכות שלהם למיושנות. כמו שבאקמינסטר פיולר אמר, 'אתה לא יכול לשנות דברים על ידי כך שתילחם במציאות הקיימת. כדי לשנות משהו, תבנה מודל חדש שעושה את את המודל הקיים למיושן.'”
"כל חברי החוליה צפויים להחזיק את המעלות של מנהיג דגול.”
מסירות – למטרתנו ולחברי הצוות האחרים.
אומץ – לאתגר את הסטטוס ולהיות חופשיים ומקוריים.
תושייה – למצוא דרכים חכמות ומהירות להתגבר על קשיים.
שאיפה – נחישות ומוטיבציה לעבוד קשה יחד כדי להשיג את המטרות שלנו.
מתינות – התנזרות מדברים אשר פוגעים בבריאות הפיזית, הנפשית או הרוחנית שלנו.
חוסן – כוח בעת מצוקה.
צדק – התנהגות הוגנת וטיפול באחרים.
זהירות – זהירות והתחשבות על העתיד.
"התא שאני עובד בו הוא רק אחד מהקבוצות שאימצו את רעיונות התנועה כפי שהם יוסברו באתר הזה. אם אתם לא חושבים שאתם התאמה טובה עבורנו, אבל אתם עדיין רוצים לתרום לתנועה, אתם יכולים להצטרף לארגון דומה אחר, לפעול באופן עצמאי, או להקים קבוצה תנועתית חדשה. אם אתם בוחרים את האחרון, אנא וודא שאתם מבינים בכלל מה זה מריטוקרטיה, וקראתם רבות בנושא, כולל ההתנגדויות של מריטוקרטיה (דמוקרטיה / דמוקרטיה וקפיטליזם של שוק חופשי). אם כרגע הנך חבר בקבוצה שרק עונים על שאלות בדיונים שונים, מתכננים קמפיינים שונים, קופצים מרעיון אחד לאחר, לעולם לא מקימים או משיגים כלום – עזבו את זה! אתם מבזבזים זמן שמה.”
"אם אתם בוחרים לפעול בעצמכם או לאסוף קבוצה קטנה של אנשים מריטוקרטיים ולעבוד איתם, זכרו שעדיף שתהיה מטרה קטנה, לעבוד לקראת המטרה הזאת ולהשיג אותה מאשר להציב לעצמכם מטרה ענקית (או כמה מטרות), להתחיל לעבוד על זה, לאבד עניין וכמובן להיכשל בסופו של דבר. על מנת להצליח במטרה שלכם, אתם חייבים להשלים סדרה של משימות ופרויקטים. אז התחילו עם לבחור משימה אחת בפרויקט קטן, לעבוד עליה ולפעול להשלמתה. הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות, הוא לבחור פרויקט ולזרוק אותו ולבחור אחר ולזרוק אותו. שנה אחרי זה, בזבזתם את כל הזמן הזה ולא השגתם שום דבר. (הקמת קבוצת פייסבוק עם 600 אנשים זו לא מטרה שהושגה אלא אם כן הקבוצה הזאת הצליחה להשיג משהו מעבר להיותה קבוצה קיימת עם הרבה אנשים).
במקום זאת, אתם יכולתם לבזבז את הזמן שלכם על משהו חכם יותר אם הייתם קוראים ספר או שניים – מלמדים את עצמכם על העניינים הנוכחיים, פילוסופיה, היסטוריה, פסיכולוגיה וכד'. אם אתם לא חושבים שאתם יכולים לעמוד בפרויקט ולהשלים אותו אז עדיף שתנצלו את הזמן שלכם לקרוא ולחנך את עצמכם בנוגע לעניינים שונים. האמת אנשים רבים בתוך מעגלי התנועה רוצים לתרום ולעזור, אבל הם לא יודעים היכן להתחיל אז הם מחפשים הדרכה.עבורם אני אומר: אתם יכולים לתרום תרומה עצומה רק על ידי קריאת ספרים רציניים ולחנך את עצמכם. ישנם ספרים תרבותיים שיוזכרו באתר פה. המטרה של התנועה היא ליצור עולם מואר ומחונך, אז הדרך הכי טובה היא להתחיל עם עצמך, תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם – מהטמה גאנדי.
"תעשה מה שנדרש כדי לגרום לעצמך להידלק ואל תעשה חצי דרך, תן את כל כולך!” - NK
משפחת ה"אצולה"
"למה זה כה חשוב להוריד את משפכת המלוכה הבריטית? לפני ארצות הברית, האימפריה הבריטית הייתה מעצמה עולמית. משפחת המלוכה הבריטית היא מה שנשאר ממנה. המשפחה היא סמל עולמי של כל הרעות שיש בעולם כיום, כולל: אי-שוויון, עושר מופרז, פריבילגיה, אדונים ששולטים על עבדים (התושבים של בריטניה הם לא אזרחים אלא "נושאים"), 'המשפחה הנוצרית הטובה', בינוניות (אין כשרון), הרשימה מתמשכת. על ידי השמדת המשפחה הזאת אנחנו יכולים להתחיל עידן חדש של שינוי. וזה יכול להיות על ידי חשמול כמו המהפכה הצרפתית והאמריקאית. רוב התושבים הבריטיים בעלי כבוד רב כלפי המלכה...אל תשאלו אותי למה...אבל הם שונאים את הנסיך צ'ארלס, שראשון בשורה אחרי שהמלכה תמות. הזדמנות מצוינת לבטל את המלוכה.” - NK
המכשול "הישן"
"ככל שילדים מתחת לגיל 18 (בחלק מהמדינות מתחת לגיל 16) לא יכולים להצביע בשל חוסר הידע והניסיון שלהם, כך גם אנשים בדימוס צריכים לאבד את זכות ההצבעה על חשבון זה שהם ויתרו על הזכויות שלהם כאזרחים – הם הפסיקו לעבוד, לכן הפסיקו לתרום לקהילה. למה אנשים אלה שאשכרה פשוט מחכים למוות, יאופשרו לבצע חלטות שישפיעו לרעה על הדור הצעיר, אבל לא ישפיעו על הפנסיונרים שנשאר להם זמן מועט לחיות? אתם יכולים לומר: בגלל שלפנסיונרים יש ניסיון חיים עשיר, יכול להיות, אבל באופן כללי אחרי שאנשים פורשים הם הופכים למנותקים מהטרנדים החדשים והזייטגאייסט (רוחו של היום). רק הקשישים שימשיכו לעבוד ועקב זאת לתרום לקהילה יכולים להיות זכאים להצביע.”
"קחו למשל את משאל העם הסקוטי. כמעט שלושה רבעים (73%) של בני 65 ומעלה הצביע לא (לא להפריד), 59% מהאנשים בגילאי 25 ל-34 הצביעו כן (להפריד) ו71% בגילאי 16-17 הצביעו כן. בהתחשב בכך ש 17.4% מאוכלוסיה הסקוטית הם בני 65 ומעלה, אם גמלאים לא הורשו להצביע, יכלה להיות לנו כיום סקוטלנד חופשית, עצמאית מהאופרסיה של בריטניה. [הנתונים נלקחו מסקרים של הלורד אשקרופט על עצמאות סקוטלנד].
"הבעיה עם גמלאים היא שהם מהווים סלידה מהתקדמות. הם מפחדים משינוי, בגלל שהם לא יכולים לאמץ את השינוי. אבולוציה עם כמה הסתייגויות, מבטיחה את זה. טימותי לירי מציע שבמשך תוחלת החיים, אנשים יכלו להפעיל מעגלים חשמליים במוח, אבל איך שהם הגיעו לגיל 40 ורובם נשארו באותה רמה רוב חייהם. ככל שהם מתבגרים, יותר הם נשענים על 'הדרכים הטובות והישנות' בגלל שזה מה שהם יודעים הכי טוב. הם היו מקבלים התקדמות, זה היה אומר שהם כבר לא יכולים להחזיק את עמדות הכוח הנוחות שלהם שרובם נמצאים בחברה.”
"ברגע שגמלאים לא יוכלו לעצור את ההתקדמות, החברה תתחיל להתקדם בקצב מדהים. חוקים מתקדמים ורציונליים חדשים יתחילו להיות מועברים. אפילו מערכת החקיקה תהפוך ליותר שקופה – שתעבוד למען האוכלוסייה הרחבה יותר, לא רק כמה חתולים שמנים שמגנים על העסקים המלוכלכים שלהם.” - NK
MH: זה נכון שאנשים מעל גיל 40 יש להם נטייה מחרידה להפוך ליציבים בדרכים שלהם והופכים לשמרנים שנלחמים בקדמה, עוקבים אחר אג'נדה ימנית. הם נהפכים לאובססיביים עם ירושה..להעביר את הירושה שלהם לילדים שלהם ושיזדיינו כל השאר. הזקנים הם האנשים שהכי מתנגדים למס ירושה 100% ועל כן המכשול הכי גדול של שלטון מריטוקרטי שמבוסס על שוויון הזדמנויות לכולם. הניסיון שלהם, בדרך כלל מתיישן ולא רלוונטי יותר. העולם משתנה כנגד פניהם. האם ה"ניסיון" של הגמלאים מעידן האבן תקף להיום?”
ניסיון זה לא משהו שצריך להחשיב רבות אותו. סיבתיות, אינטליגנציה, ידע, רצון, שאפתנות ויכולת הסתגלות הם הרבה יותר חשובים באופן משמעותי. אתה חייב לדעת להשתנות עם הזמנים החולפים.
התפקוד של המדינה לא צריך להיות רק לייעל את אלו שמתחת לגיל 40 אלא גם את אלו שמעל לגיל 40, כדי לגרום למוחות שלהם להישאר רעננים, פעילים, בעלי יכולת הסתגלות, ועדיין מסוגלים לצמוח וללמוד. אנחנו לא רוצים אנשים שעברו את גיל 40 להפוך לדינוזאורים ומאובנים. אתה צריך להיות מבריק ופעיל עד היום שאתה מת. אנשים במקומות עבודה גדולים ונחשקים, עםעבודה שהם אוהבים לא רוצים לעזוב. פרישה זו חזרה למוות.
*****
"ככל שאני מתבגר, אני סומך פחות על הדוקטרינה המוכרת שגיל מביא חוכמה.” - H.L מנקן
לגיל יש את הנטייה המצערת להפוך אנשים לטיפשים זקנים, שמברברים על "הניסיון" שלהם כאילו זה נחשב לחרא.
"עם הגיל מגיעה החוכמה, אבל לפעמים הגיל מגיע לבד". - אוסקר ויילד
הזקנים רק לעתים רחוקות חכמים. לרוב הם סתם זקנים. האנשים הזקנים היחידים שיש להקשיב להם הם אלו שצעירים בלב, שעדיין מלאי אנרגיה, עם מוחות גמישים, מסוגלים ללמוד דברים חדשים. אנשים כאלו באמת לומדים מהניסיון שלהם, וממשיכים ללמוד, ויכולים לעבור על חוכמה אמיתית.
"אתה חייב לדחוף ככל שהגיל דוחף עלייך" – פלאנרי אוקונר
"אני לא מאמין שאחד מתבגר. אני חושב שמה שקורה בשלב מוקדם בחיים הוא שאחד עומד ומתעפש.” - T.S אליוט
"אנשים מבוגרים צריכים להיות חוקרים" – T.S אליוט
"ככל שאנחנו מתבגרים, העולם נהיה זר" – T.S אליוט
"היכן החיים שאיבדנו בחיים?” - T.S אליוט
"אל תתנו לי לשמוע על החוכמה של האנשים הזקנים אלא על האיוולות שלהם, הפחד שלהם מפחד וטירוף, הפחד שלהם מרכושנות, מלהיות שייכים למישהו אחר, אחרים או לאלוהים. החוכמה היחידה שאנחנו יכולים לקוות להשיג היא החכמה של ענווה: ענווה היא אינסופית" – T.S. אליוט
"הו חשכה חשכה, חשכה. הם כולם הולכים לתוך החשכה, השטחים הפנויים הבין-כוכביים, אל הריק...וכולנו הולכים איתם להלוויה השקטה. הלוויתו של אף אחד, כי אין אף אחד לקבור" – T.S.אליוט
"אתם אומרים שאני אומר משהו שכבר אמרתי פעם. אני אומר את זה שוב. שאני אגיד את זה שוב?” - T.S אליוט
ביקורת
"אין שתי מילים בשפה האנגלית שיותר מזיקות מאשר 'עבודה טובה'.” -וויפלאש
"זה מפתיע כמה אנשים ממעגלי התנועה לא מסוגלים לקבל או לבנות ולהשמיע ביקורת. לקבל ביקורת בברכה זה חשוב מאד – זה שלב האנטיתזה של הדיאלקטיקה. בלי זה אין באמת התקדמות כלשהי, מאחר וישנם קצת מאד, אם בכלל, אינדיבידואלים שיכולים לבקר ולהעריך את עבודתם ורעיונותיהם.
"זה ברור שרוב האנשים מהמערב, במיוחד מארה"ב ובריטניה, מאד זהירים כשהם נותנים משב מפחד לפגוע ברגשותיהם של אנשים. דבר אשר יוצר תרבות היכן שלהיות חברותי (ידידותי) יותר חשוב מלהיות אמיתי לעצמך. בתרבות זו אנשים לא רגילים לקבל ביקורת רצינית ובונה; על כן הם משלים את עצמם שהניסיון הראשון שלהם הוא תמיד טוב. התרבות הזאת מולידה בינוניות: היא מטפחת רכרוכיות חלשלושה, ולפעמים אף מולידה אגו נפוח ופתטי, שלא יכולים להודות שהם טעו או שהעבודה שלהם לא מספיק טובה כמו שהם חשבו. מה שגרוע שברגע שהם מקבלים מילה שלילית הם אוטומטית לוקחים אותה אישית!
"ואז הם מתעלמים מהתגובות שלך ונמנעים מאינטראקציה איתך, או שהם מוותרים לחלוטין. אנשים אלה צריכים לפתוח את עצמם לביקורת וללמוד לנתח באופן רציונלי את המשוב הזה ולשלב אותו בצמיחה העצמית שלהם.
"כמישהו מבקר אותך ברצינות, תעריך את הביקורת שלהם באופן רציונלי, שקול אם לביקורת שלהם יש בסיס – אם זה הגיוני. ביקורת רגשית היא תמיד סובייקטיבית ולכן חסרת משמעות מצד שני ביקורת רציונלית היא מפה שיכולה להוביל אותך ל..אי מטמון. כשמעריכים ומנתחים ביקורת, חשוב לשקול את המבקר, כפי שאין להם את המומחיות או התובנה אולי לספק לך תמונה מדויקת. בדיוק כמו שכמה מפות מדויקות יותר ממפות אחרות. ולכן פידבקים מסוימים הרבה יותר מועילים מאחרים.
"אם אתם מביטים בביקורת באופן רציונלי ולא מבחינה רגשית, אין שום סיבה למה שתרגיש רע בנוגע לאותה הביקורת. לקבל ביקורת היא הדרך הטובה ביותר לפיתוח עצמי. על ידי התעלמות מהערות ביקורתיות שהופנו אליכם, אתם עוצרים את ההתפתחות האישית שלכם. כל אחד מאיתנו תופס את העולם שונה -אנחנו חיים באי משלנו. אם תשאלו את האנשים שמסביבכם והם יתנו לכם את הדעה הכנה ביותר שלהם, כמעט תמיד הביקורת שלהם שונה מהדעה שלך על עצמך. זה למה ביקורת היא כה חשובה.
הרבה פעמים אנחנו מתעלמים מהחולשות שלנו או שאין לנו מקור השוואה טוב מספיק.
"כשאנשים שקרובים אליכם נותנים לכם ביקורת כנה, הם יעזרו לכם לבנות תמונה טובה יותר ביחס לאחרים. ביקורת היא כמו השתקפת במראה שלא הייתם יכולים לראות ללא עזרת מישהו אחר. זה הוא מידע יקר, ואם מבוצע בו שימוש באופן נכון, יכול לעזור לכם לשנות את עצמכם ממתכת לזהב.”
"לינוס טורבאלדס אמר, 'אף פעם אל תעשו את הטעות [של חשיבה] שאתם יכולים לעצב משהו הרבה יותר טוב ממה שאתם מקבלים מניסוי וטעייה מסיבי ואכזרי עם מחזור משוב.
זה לתת לאינטליגנציה שלך יותר מדי קרדיט.' מה שטורבאלדס מתאר הוא שם דבר אחר פרט לאבולוציה דיאלקטית. זה למה הדיאלקטיקה חייבת להיבנות לכל שכבות האוכלוסייה. ביקורת היא חלק נחוץ מדיאלקטיקה, והכרחית לצמיחה (בניגוד לאשליה עצמית). - NK
MH: המערב היא חברה "מכוונת אחרת" היכן שאנשים מנסים להיראות טוב בעיני אחרים, להיות איתם בקנה אחד. הדבר שהם הכי מפחדים הוא להיזרק מהקבוצה החברתית. זה אומר שרבים סולדים מהדרך שלהם כדי לא להעליב אחרים, וזה אומר שהם לא מבקרים עבודה זולה, על כן מביאים הערכה שקרית של האיכות והערך.
דבר אשר מוביל לעולם יותר בינוני ואף נחות, עולם מטומטם שנמצא במירוץ להגיע לתחתית ולא לצמרת במונחים של איכות. חרא מהולל כמשהו גאוני!אנשים מתחילים לחשוב שהם הרבה יותר חכמים ממה שהם. הם נהפכים למושלים. הרבה טרולים בפייסבוק חושבים שהם גאונים ואחרים מנומסים מדי כדי לומר להם עד כמה הם מפגרים ושהם צריכים להזדיין חזרה לג'ונגל ולמערות הטרול שלהם היכן שכל הפראיים גרים.
על המושג "שיברך אותך"
מספר אנשים פנו באימייל לאילומינטי עם הודעה שכתוב שם 'מי יתן ואברקסס יברך אותך', כמובן שהכל היה בנימה טובה ואופטימית, אבל ברצינות על מה חשבתם? מה קרה למילותיו של ניטשה להערכה מחדש של כל ערכי דת ומוסר?
"יש לי ניצוץ אלוהים ולכן אני כבר מבורך, כמו כל אחד אחר. אני לא צריך אף אחד אחר אפילו לא את התודעה האוניברסלית, לברך אותי. אם כשלתי במסע שלי זה באשמתי בלבד (שאני אקח את האחראיות עבורה) ולא בגלל שהמאמצים שלי לא היו מבורכים.
רעיון זה שצריך להתברך מגיע מרצון ילדותי, אינפנטילי להיות מוגן על ידי דמות חזקה, אבהית. רעיון זה גרוע באותה מידה כמו להתפלל לאלוהי אברהם כדי להעביר צדק. שיזדיין! אם אתם מרגישים שאתם צריכים להיות חנוקים עם תשומת לב לכו תשיגו זיון. אולי זה יוציא אתכם מהאשליה הילדותית הזאת.
"ומדוע שאברקסס בכלל יהיה אכפת לו מלברך מישהו? האין המשימה שלנו בחיים היא ללמוד? לא נלמד יותר טוב מהטעויות שלנו? עם התגלות הדיאלקטיקה נקבל הזדמנות להצליח, לא בגלל שהתברכנו במשימה הזאת אלא בגלל שאנחנו מוכנים. למדנו כל מה שיכלנו מהכשלונות הקודמים שלנו וסוף סוף יכולים ליישם את כל הידע הזה.
"אנחנו צריכים ללכת רחוק מספיק בכדי למגר לחלוטין את הערך המוסרי הזה "אברך אותך" מהמילון שלנו. נשיונל ג'אוגרפיק מודיע שזה היה בזמן המגפה של 590 לספירה כשהאפיפיור גרגורי I ציווה תפילה בלתי פוסקת להתערבות אלוהית. חלק מהפיקוד שלו היה שכל מי שמתעטש יתברך באופן מיידי. (God Bless you), מאחר והתעטשות היה הסימן הראשון שמישהו נפל בחולי המגפה.' כיום כשאמונות תפלות דתיות בצדק מונחות כאבסורד מונח אחר נדרש היה עבור התעטשות כמו בשפה העברית "לבריאות".
"היזהרו מכל המנהגים הדתיים שאפילו אנשים שלא מאמינים לוקחים כמובן מאליו. רובם עושים אותך לאדם חלש.” - NK
MH: התנועה אינה תנועה היפית! היא לא ניו אייג' והיא בטח ובטח שלא לגבי שלום, אהבה, סולחנות והפניית הלחי השניה. היא לא לגבי אמונה היא לא "רוחנית" אם רוחניות אומרת לשבת מתחת לעץ ולעשות מדיטציה ולמלמל "אום". היא לא לגבי "אהבה ואור" היא יותר קרובה לניטשה מאשר לבודהה, וניטשה לא היה סוג של ליברל הוא היה קיצוני רדיקלי.
אנחנו לא צריכים ש"תאהבו" אותנו. אנחנו לא משתוקקים לאישור שלכם. אנחנו רוצים שתהיו חזקים, אמיצים, חכמים, אציליים, אנשי כבוד, אמינים, נועזים,בעלי תושייה...כמו כל האבירים שמחפשים את הגביע הקדוש צריכים להיות.
אנחנו לא מעוניינים בחלשים ובכנועים, אלו אשר מחפשים משהו למלל את החלל הריק בראשיהם הריקים. אנחנו מעוניינים בגזע החדש של הסופר-גברים והסופר-נשים, לא בהמונים תפלים, בנאליים אשר מזיינים את השכל על שלום ואהבה כמו ההיפים שכשלו ולא על זיוני שכל של אלוהים.
אנחנו רוצים אנשים אשר מחויבים לאיכות. כמו שרוברט מ. פירסיג אמר, “איכות ודאגה הם אספקטים פנימיים וחיצוניים של אותו הדבר. אדם שרואה איכות ומרגיש את זה באיך שהוא פועל הוא אדם שאכפת לו. אדם שאכפת לו ממה שהוא רואה ועושה הוא אדם שחייב לקבל קצת אופייניות איכותית.. אמנות היא כל דבר שאתה עושה היטב. כל דבר שאתה עושה עם איכות".
אברקסס מוגדר כישות הראשונה שהפכה לאלוהים. המשימה שלנו היא לחקות אותו לא לסגוד לו. המשימה שלנו היא להשיג את אותה האיכות שהוא השיג.
נרקיסיזם – הערצה עצמית
"בשנת 1898 הבלוק אליס, סקסולוג אנגלי, השתמש במונח 'נרקיסיסטי' בהתייחסות לאוננות מופרזת, לפיה האדם נהפך לאובייקט המיני של עצמו.” -ויקיפדיה
"בשנת 1923, מרטין בובר פרסם מאמר 'Ich und Du' (אני ואת), שבו הוא ציין שנרקיסיזם לעתים קרובות מובילה אותנו להתייחס לאחרים כאובייקטים ולא כשווים.” - ויקיפדיה
"מאז שנת 2000, במבחנים פסיכולוגיים שנועדו לגלות נרקיסיזם, התוצאות של תושבי ארצות הברית גדלו ללא הרף. פסיכולוגים הציעו קשר לרשתות חברתיות. הוצ'קיס זיהתה מה שנקרא שבעת החטאים של הנרקיסיזם:
בושה – בושה היא ההרגשה הרובצת מתחת לכל נרקיסיזם בריא, וחוסר היכולת לעבד בושה בדרכים בריאות.
חשיבה קסומה – נרקיסיסטים רואים את עצמם כמושלמים, משתמשים בעיוות ואשליה הידועה כחשיבה קסומה. הם גם משתמשים בהקרנה כדי לזרוק בושה על אחרים.
יהירות – נרקיסיסט שמרגיש מנוכה עשוי לנפח מחדש את עצמו על ידי השפלת מישהו אחר.
קנאה – נרקיסיסט יכול להבטיח תחושת עליונות מול יכולתו של אדם אחר באמצעות בוז כדי להקטין את האדם האחר.
זכאות – נרקיסיסטים מחזיקים ציפיות לא הגיוניות של טיפול נוח במיוחד משום שהם רואים את עצמם כמיוחדים. אי הסכמה נחשב כהתקפה על עליונותם, והעבריין נחשב כאדם 'קשה' או 'מביך'. התרסה של הרצון שלהם היא פגיעה נרקיסיסטית שיכולה לעורר זעם נרקיסיסטי.
ניצול – ניצול יכול ללבוש צורות רבות, אבל תמיד ישלב ניצול של אחרים מבלי להתייחס לרגשות או באינטרסים שלהם. לעתים קרובות האחרים הם בעמדה כנועה שבו התנגדות תהיה קשה ואף בלתי אפשרית. לפעמים הכניעות היא לא כל כך אמיתית כפי שמניחים.
גבולות רעים – נרקיסיסטים לא מכירים בכך שיש להם גבולות ושאחרים הם נפרדים ולא שלוחות של עצמם. אחרים קיימים או כדי לענות על הצרכים שלהם או לא קיימים בכלל. אלו שמספקים אספקה נרקיסיסטית לנרקיסיסט מיוחסים כאילו הם חלק מהנרקיסיסט וצפויים לעמוד בציפיות האלו. בשכלו של הנרקיסיסט, אין גבול בין עצמו לאחרים. למרות שלרוב האינדיבידואלים יש תכונות נרקיסיסטיות, רמות גבוהות של נרקיסיזם יכולות להתבטא בצורה פתולוגית כהפרעת אישיות נרקיסיסטית. (NPD) לפיו המטופל מגזים ביכולות שלו ויש לו צורך מוגזם להערצה ואישור.” -ויקיפדיה
"קמפבל ופוסטר (2007) סוקרים את הספרות על נרקיסיזם. לטענתם נרקיסיסטים מחזיקים במרכיבים הבסיסיים הבאים:
חיוביים: נרקיסיסטים חושבים שהם יותר טובים מאחרים.
מנופח: ההשקפות הנרקיסיסטיות נוטות להיות מנוגדות למציאות. באמצעים שמשווים בין דיווח עצמי למדדים אובייקטיביים, השקפות עצמיות נוטות להיות מוגזמות.
יוזמה: השקפות נרקיסיסטיות נוטות להיות מוגזמות בתחום היזמות ביחס לתחום השיתוף והאחווה.
מיוחד: נרקיסיסטים רואים את עצמם כאנשים מיוחדים ויחידים.
אנוכיות: מחקר על התנהגותם של נרקיסיסטים בדילמות משאבים תומך במקרה של היותם אנוכיים.
אוריינטציה לכיוון הצלחה: נרקיסיסטים מכוונים כלפי הצלחה על ידי גישה מכוונת" – ויקיפדיה
"אספקה נרקיסיסטית היא קונספט שהוכנס לתאוריה הפסיכואנליטית על ידי אוטו פניכל בשנת 1938, כדי לתאר סוג של הערצה, תמיכה בין-אישית או מחיה על ידי אדם מסביבתו וחיוני לביטחון העצמי שלו.
"המונח משומש בדרך כלל במובן שלילי, תוך תיאור צורך מוגזם או פתולוגי של תשומת לב או הערצה ומקובע בעל-פה, שלא לוקח בחשבון את הרגשות,דעות או העדפות של אנשים אחרים.” - ויקיפדיה
"זעם נרקיסיסטי הוא תגובה לפגיעה נרקיסיסטית, שהוא איום שנתפס בהערכה עצמית או ערך עצמי של הנרקיסיסט. פגיעה נרקיסיסטית (או צלקת נרקיסיסטית) היא מונח בשימוש על ידי זיגמונד פרויד בשנת 1920; המונח זעם נרקיסיסטי הוטבע על ידי היינץ קוהוט בשנת 1972.
"זעם נרקיסיסטי מתרחש ברצף ממופעים של ריחוק וביטוי לגירוי או רוגז קלים, להתפרצויות חמורות, כולל התקפות אלימות. תגובות זעם נרקיסיסטי אינן מוגבלות להפרעות אישיות וניתן לראות את זה גם באשליות קטטוניות, פרנואידיות, ואפיזודות של דיכאון. הוצע גם כי לנרקיסיסטים יש שתי שכבות של זעם. שכבה ראשונה של זעם יכולה להיחשב ככעס קבוע (כלפי מישהו אחר), ועם השכבה השנייה זעם-מכוון עצמי.” - ויקיפדיה
"נרקיסיזם אגרסיבי – זה פקטור 1 ברשימה של הפסיכופתיה שכולל את התכונות הבאות:
חלקות לשון / קסם שטחי
תחושת ערך עצמי גרנדיוזית
שקר פתולוגי
מניפולטיבי / ערמומי.” - ויקיפדיה
"נרקיסיזם קולקטיבי (או נרקיסיזם קבוצתי) הוא סוג נרקיסיזם שבו לאדם יש אהבה עצמית אל עבר קבוצת-הפנים שלו. היכן שקבוצת-פנים היא קבוצה שבה הפרט מעורב באופן אישי. בזמן שההגדרה הקלסית של נרקיסיזם מתרכזת באינדיבידואל, נרקיסיזם קבוצתי טוען כי לאחד יכולה להיות דעה גבוהה מדי שדומה לזו של הקבוצה. וכי קבוצה יכולה לתפקד כישות נרקיסיסטית. נרקיסיזם קולקטיבי מיוחס לאתנוצנטריות (האמונה בעליונות האומה או הקבוצה אליה משתייך הפרט); לעומת זאת אתנוצנטריות מתמקדת בעיקר בריכוז עצמי ברמה אתנית או תרבותית, בזמן שנרקיסיזם קולקטיבי מורחב לכל סוג של קבוצת פנים מעבר לתרבויות וקבוצות אתניות.” - ויקיפדיה
*****
ימניים, קפיטליסטים של שוק חופשי, ליברטריאנים אנרכו-קפיטליסטים, ראנדרוידים ופונדמנטליסטים דתיים הם כולם מהספקטרום הנרקיסיסטי. המשבר הכלכלי של שנת 2008 נגרם על ידי פסיכופתים נרקיסיסטים מהמגזר הבנקאי.
העולם שלנו נשלט על ידי נרקיסיטים, פסיכופתים, סוציופתים, אגואיסטים, בעלי זהות עצמית מופרזת, נצים וטורפים.
איך שאר האנושות אינה יכולה לשלוט במפלצות האלו? איך האנשים האלו מונעים משאר האנשים להשיג מצבירת כוח, השפעה וצבירת עושר באופן פעיל?
המפלצות האלו הם אנשי הימין שמקדמים את האינטרסים האישיים שלהם על פני טובת הציבור. כל בני האדם ההגונים מטבעם שמאלנים ורוצים עולם הוגן,עולם שבו כולם לא משנה מאיזה רקע מקבלים חלק שווה, הזדמנות שווה להוציא את המקסימום מעצמם ומתקדמים ככל שהכישרון שלהם מאפשר.
חוסר ערכיות
דמוקרטיה = אין ערכים, אין איכות, אין מצוינות, אין זהות, אין מעורבות, אין חירות חיובית, אין חזון.
דמוקרטיה = שלטון כושל מתוך מגע של האליטה.
מה הפרצוף האמיתי של המסכה הדמוקרטית? מה האנשים מאחורי המסכה מחביאים?
*****
בצבא הם נותנים מדליות עבור אלו שמקריבים את עצמם כדי שאחרים יכולים להרוויח. בעסקים, אנחנו נותנים בונוסים עבור אלו שמקריבים את עצמם כדי שאחרים יכולים להרוויח. הכל הפוך.” - סימון סינק
הכול פועל באופן הנדרש על ידי פסיכופתים נרקיסיסטיים.
"אתם רבים – הם מעט" – שליי
אנשי הלא
האם אתם אנשי הלא של שטח ההפקר?
חירות
“חירות היא לא הכוח לעשות את מה שאנחנו אוהבים, אלא הזכות לעשות את מה שאנחנו צריכים.” - לורד אקטון
אנשי הימין מונעים על ידי הזהות שלהם ועוסקים בלעשות את מה שהם אוהבים (ללא קשר לאחרים). אנשי השמאל הם אנשים אשר מונעים על ידי הסופראגו שלהם, ועוסקים בלעשות את הדבר הנכון (להיות הוגנים כלפי אחרים). לאנשי הימין אין שום רצון בשום סוג של שוויון, ותמיד פועלים נגד. אנשי השמאל רוצים ליישם שוויון בכל מקום הגיוני ואפשרי.
מערכת חיסונית
אנחנו צריכים מערכת אוטו-אימיונית למין האנושי – אחת שמכירה את האנשים המזיקים בעיצומם ומבטלת אותם. אנחנו צריכים מגיבים שמחפשים את הנצים שטורפים את היונות ונפטרים מהם.
האילומינטי
האילומינטי אינם חייזרים, קפיטליסטים או קומוניסטים...הם המוארים.
גלובליזם
קפיטליזם גלובלי מוביל אנשים להרגיש יותר ויותר חסרי אונים. הם לא יכולים לראות מי שולט עליהם. הם לא יכולים לראות איך להשפיע או לשנות את מוחם של אלו ששולטים בהם. הם לא יכולים להצביע אותם החוצה. הם לא יכולים לפטר אותם. הם לא יכולים לדעת כנגד מי למרוד. איך אפשר לעשות רבולוציה נגד ה”שוק”?
כוח חייב לבוא קרוב יותר לאנשים. הוא חייב להיות מקומי, לא גלובלי. כולם חייבים לראות בדיוק מי שולט בהם, ולדעת איך להיפטר מהם אם הם עושים עבודה רעה.
אנשים צריכים להחזיר חזרה את זהותם הפוליטית, וזה אמר שהם חייבים להפוך לתושבים פעילים מאשר פסיביים. אנחנו צריכים תקומה חדשה של כל הערכים של אתונה העתיקה היכן שהאזרחים שלא לקחו חלק בממשל הפעיל של החברה היו ידועים בתור “אידיוטים”. מקור המילה אידיוט הוא “אדם פרטי” כלומר אדם שמנתק את עצמו מהזירה הציבורית, על כן לא יודעים כלום על מה שמתרחש ולכן היה בור ועם הארץ. היום, רוב המצביעים הדמוקרטיים הם אידיוטים. הם חושבים שלזרוק פתק חסר חשיבות כל כמה שנים הופך אותם לאזרח פעיל.
זהותם של אנשים מושקעת במשפחה, דת, קהילה, לאום, גזע, מיניות, קריירה ועוד. המקור העיקרי של הזהות שלכם צריך להיות של המערכת הפוליטית בה אתם חיים – מכיוון שזה בסופו של דבר מגדיר את החיים שלכם.
כיף
ילדים תמיד רוצים כיף. מבוגרים גם רוצים יותר ויותר כי, על כן מבוגרים נהפכים לילדותיים. העולם יותר ויותר נהיה עולם של מבוגרים שרוצים להיות ילדים ואינם רוצים לגדול. זהו עולמו של פיטר פן.
כמובן, תמיד יש זמן לכיף, אבל יש גם זמן לעבודה קשה, הזעה, קשיים, מבחנים, משימות..להמית דרקונים.
קפיטליזם היא מערכת כלכלית ילדותית. היא רוצה שתהיו ילדים לנצח בתוך חנות ממתקים נצחית, תמיד קונים את מה שמוצא חן בעיניכם.
העיניים
עיני הפחד רואים סכנה בכל מקום. עיני הבטחון רואים הזדמנות בכל מקום. שדי הפחד אומרים שאתה לא טוב מספיק. מלאכי הביטחון אומרים שאתה יכול לעשות כל דבר שאתה מחיל על עצמך.
המקובל
ההיסטוריה המקובלת, החוכמה המקובלת, הסיפור המקובל, הדרך המקובלת לעשות דברים.. כל התקדמות של בני אדם מובאת על ידי אלו שדוחים את מה שהם “מקבלים”.
תקוע
אתם תקועים? ובכן, מה אתם עושים כדי לא להיות תקועים? האם יש לכם סיכוי אמיתי? ובכן, מה אתם עושים כדי ליצור את הסיכויים האלה עבור עצמכם?האם אתם חסרי אונים, חסרי תקווה, האם אתם לכודים? האם אתם בודדים ועצובים? האם אתם פסיביים ואדישים? האם אתם נשלטים על ידי פחד? האם אתם נשארים במערכות יחסים רעות כי אתם מפחדים להיות לבד? ובכן, מה אתם עושים בקשר לזה?
*****
“מדוע אנשים נשארים ביחד במערכות יחסים גרועות כל כך הרבה זמן? הם אוכלים כל כך הרבה חרא כל כך הרבה זמן, הם אפילו לא מזהים את הטעם של החרא אחרי כמה זמן”
הפסקתם לזהות את הטעם של החרא שאתם רגילים לאכול?
*****
אין רשת בטחון
מוכן ללכת לנקודת האל-חזור
התנגדות
בסופו של דבר אנשים אוכלים חרא בגלל שהם אוהבים לאכול חרא. הם פוחדים לא לאכול. הם פוחדים לעשות כל מה שנדרש כדי להפסיק לאכול חרא.
מלחמה ושלום
“אני לא יודע מה יקרה ולא רוצה לדעת, ולא יכול, אבל אם אני רוצה את זה – רוצה תהילה, רוצה להיות ידוע לאנשים, רוצה להיות נאהב על ידיהם, זאת לא אשמתי שאני רוצה את זה ורק את זה ושום דבר פרט לזה וחי בשביל זה. כן, רק עבור זה! אני לא אספר לאף אחד לעולם, אבל מה אני אמור לעשות אם אני לא אוהב שום דבר פרט לתהילה ולהערצה על ידי אחרים? אני יודע שמחר אני עלול להיהרג, אבל מחר אני יכול להראות גם למה אני מסוגל. מוות,פצעים, לאבד את המשפחה – שום דבר לא מפחיד אותי. אמנם, עד כמה שאני אוהב את אבי, אחותי, אשתי, אני אתן הכל בשביל רגע אחד של תהילה, רגע של נצחון מול כולם, לרגע של אהבה מאנשים שאני לא מכיר ולעולם לא אכיר, לאהבה של האנשים האלה [הנהגה צבאית].” - הנסיך אנדריי בולקונסקי (מלחמה ושלום, של טולסטוי).
ובכן, אתם הולכים להשאיר את החותם שלכם בעולם הזה או להיות עוד עובר אורח, עוד אחד שמוחלף? הבחירה היא שלכם.
פוליטיקאים
פוליטיקאים “דמוקרטיים” נמצאים במינוי אך לא בשליטה. ליתר דיוק, הם נראים כאילו הם נמצאים במינוי ואחראיות ובעולם של הופעות, עולם של אנשים שתמיד מזייפים את זה, זה מספיק. המטרה של פוליטיקאים דמוקרטיים היא לשחק את התפקיד של שלטון האנשים, בעוד שמושכי החוטים באליטה ממשיכים לשלוט בשמם ועבור האינטרסים שלהם.
*****
כוח, לא סיבה והיגיון, בשליטה
כסף, לא אינטליגנציה, בשליטה
האנושות סוגדת לכוח וכסף, לא היגיון ואינטליגנציה. הערכים של האנושות צריכים להיות מוערכים מחדש כמו שניטשה אמר. זה יכול לקרות רק כאשר המיתוסים שהאנושות חיה עליהם ישוכתבו מחדש לחלוטין.
זומבים
פרלמנטרים זומבים, דתיים זומבים, עמים זומבים, אנשים זומבים. איפה החיים? לאן שלא תסתכלו תראו את האל-מתים.
רונינים
השם של הסמוראי ללא מנהיג הוא רונין. רונין הוא נווד, “אקדח להשכרה”, חייל שכיר חרב בודד. אין לו אדון. הוא נשלח למרחבים מדרכו לשעבר של החיים. רונין משמעותו זה “איש הגל” - איש שבצורה מטאפורית נמצא בים, בלי נמל, בלי בית, בלי שורשים. ניתן למכור אותו רק על ידי אפשור עבורו להרוג אנשים. עבור הסמוראי, לאבד את האדון שלך מוביל אותו לאיבוד קטסטרופלי של מעמד – זה למה רוצחי העלית נלחמו למוות של האדונים שלהם.
התקדמות
תמיד תתקדמו קדימה!
אשמה
אשמה...הצופה הנצחי. הצופה שאף פעם לא ישן.
מיתוס
ככל שאנשים מודאגים, לוגוס אינה יכולה אף פעם להעסיק אותי מבחינה רגשית, על כן אף פעם לא יכולה לספק ולנחם אותם. ג'וזף קמפבל צדק שהאנושות צריכה מיתוסים לחיות על פיהם, אלו אבל שמייעלים את האנושות ולא מבזים אותה. המיתוסים של הדת בזרם המרכזי הם הבזויים ביותר ומזיקים לנפש האנושית ולקדמה שלה.
הדרך של חמשת הדרכים
לכולם מוצעת הדרך של חמשת הדרכים, כלומר בחירה של חמש דרכים להבין את טבעו האמיתי של הקיום, רק אחת מהן למעשה מובילה אל האמת:
נתיב 1 : דת מאורגנת – שקרית לחלוטין. מיתוס בזוי.
נתיב 2 : רוחניות של העידן החדש – שקרית לחלוטין – מיתוס בזוי.
נתיב 3 : מדע מטריאליסטי – מיתוס חושי, ומצוין בלדגמן את העולם על פי תופעות חושיות וחסר תועלת בכל דבר אחר. שטותי לחלוטין בכל הנוגע למציאות אולטימטיבית.
נתיב 4 : פילוסופיה – מיתוס חשיבתי. גרנד פילוסופיה, כמו של שופנהאוור, מציגה הסבר חובק-כל, גאוני של המציאות, עדיין חסרת ראיות תצפית כגון מה שמדע יכול להציג, או הוכחה רציונלית כמו שמתמטיקה יכולה לספק.
נתיב 5 : מתמטיקה אונטולוגית. אם היקוום הוא רציונלי, מה שהוא כן, אז רק מערכת רציונלית יכולה ללכוד את האמיתות שלה. מערכת זו היא מתמטיקה אונטולוגית.
חלק מהאנשים מדמים שהיקום אינו רציונלי. כדי להרהר בנושא זה, נסיר את כל בעלי החיים מהקיום שלהם, במיוחד בני האדם. האם כוכבי לכת שמקיפים כוכבים עושים טעויות? האם שמשות עושות טעויות בדרכי יצירת האנרגיה שלהן? האם גלקסיות עושות טעויות? טעות קשורה לדעות סובייקטיביות ואמונות על הפעולות של היקום, אבל הפעולות של היקום עצמן הנן ללא רבב ומושלמות, משקפות דיוק מתמטי מוחלט. איך דיוק מתמטי יכול להיות מוסבר אם מתמטיקה היא לא התשובה לטבע הבסיסי של הקיום? מה דיוק מתמטי יכול להציע שהוא לא מתמטיקה? איך משהו יכול להיות מתמטי ובו זמנית לא להיות מתמטי? למתמטיקה אין חקיינים.
איך טעות נכנסת ליקום המתמטי? מאד פשוט. היא נכנסת דרך הערות מתמטיות מושלמות – גלי סינוס – שצורפו יחד לא טוב. מומחה שמנגן על פסנתר יכול ליצור מוזיקה נשגבת של האלים. חובבי דרגה יכולים ליצור כאוס שטני. זה השחקן שעושה את הטעויות לא הפסנתר.
יקום מתמטי משמע, יקום שמבוסס על הערות מתמטיות מושלמות. אמנם, הערות אלו יכולות להיות מיושמות בדרכים אינסופיות באופן סובייקטיבי, ואינספור דרכים אלו הן תת אופטימליות ותת-אופטימלי זה שם נרדף עם שגיאה, עם אירציונליזם, עם יציאה מדרך האמת המוחלטת.
היקום המתמטי – מנקודת מבט של הערות אובייקטיביות וחוקים – הוא מושלם. אמנם, היקום המתמטי כולל גם את הדעת המונדית (שמכילה מרכיב אחד,ארגומנט אחד), ומוחות אלו מסוגלים להרכיב את ההערות המתמטיות המורכבות והמושלמות ביותר של מתמטיקה בדרכים תת-אופטימליות עצומות, מושוות לאמונות מטופשות, דעות, פרשנויות, ניחושים והשערות לגבי טבעה של המציאות ואיך הכי טוב לחיות את החיים.
דת ורוחניות
מדהים כמה שטויות מדוברות על ההבדל לכאורה בין דת לרוחניות. העובדה היא שכל הדתות הן רוחניות וכל האמונות הרוחניות הן דתיות. מה שאנשים מתייחסים אל, זה ההבדל בין דת דוגמטית, מאורגנת, קולקטיבית ולבחור ולערבב, רוחניות אישית, היכן שאנשים לא נרשמים לאף דת בזרם המרכזי אלא כמו עורבים מרימים כל חפץ נוצץ שמגיע לעיניהם מדת, מדע, מתמטיקה או כל דבר אחר.
אילומיניזם היא דת מאחר והיא מבוססת על הנשמה, על חיי נצח, על אבולוציה להיהפך לאלוהים, על כוחה של הרוח והרצון, על טלאולוגיה, על הדחייה המוחלטת של חומרנות. היא לא מתבססת באף דרך על אונה, התגלות, אפיפיורים, כמרים, רבנים, נביאים, חטאים, גן עדן וגיהינום וגם לא על אף בורא.
כינוי:
Illuminatus
בבלוג זה
בכל הבלוגים
