סופסוף ישראבלוג נותנים לי לגיטמציה להחמיא לעצמי קצת!

אם שמתם לב, או לא, הנושא החם כרגע זה "חמשת הפוסטים הכי טובים שלי", ולמרות שבדר"כ אני לא מתאמצת לכתוב בנושא החם, הפעם זה הדליק אותי והחלטתי ללכת על זה.

הבלוג הזה קיים בדיוק מיולי שעבר, שנה ו3 ימים ודקה, נכון לעכשיו (אובססיבית לבלוג קצת...), וזה זמן מעולה לדפדף קצת בכל הפוסטים שכתבתי מאז שהייתי ילדה מפגרת בת 16 וחצי, עד עכשיו (ילדה מפגרת בת 17 וחצי) ולעשות מין סיכום שכזה.

(הסדר הוא כרונולוגי ולא מצביע על הדירוג שלי לאותו פוסט או משהו כזה)

1. האהבה שלי - 16/7/12

מבחינת הכתיבה, זה אולי לא הפוסט הכי טוב שתמצאו בבלוג הזה, אבל מבחינת הרגשות שהוצאתי שם, ההחלטות שקיבלתי תוך כדי כתיבה, השינוי גישה שהיה נכון לאותו זמן, הוא טוב מבחינתי. מה שמצחיק, כתבתי שם על אותה אחת שעד היום אני עדיין חושבת וכותבת עליה מדי פעם, עברה שנה אבל בתכל'ס.. חוץ מהתאריך, לא השתנה הרבה.

2. what a FUCKING year - 24/7/2012

סיכום שנה שעשיתי בשנה שעברה, נחמד. כתובים שם הרבה דברים שעברו עליי בשנה שלפני כן וגם השנה הם נכונים אבל הרבה יותר בגדול, כתובות שם החלטות שקיבלתי וברובן עמדתי, וזה עושה לי טוב לקרוא את זה. עושה לי טוב לקרוא כמה אני משתפרת משנה לשנה.

3. משהו משתנה - 15/9/12

טוב, גם זה פוסט די מעפן למען האמת, אבל הוא פשוט מרגש אותי כי הוא מסמל עוד נקודה שבה התחלתי להשתנות לטובה, נקודה שבה התחלתי להיות משהו שבאמת רציתי ובאמת האמנתי בו.

4. הארה - 13/12/12

אין לי מה להגיד, הפוסט הזה פשוט נכון ומרגש. גם עכשיו.

5. חרדת הלבד - 11/2/13

בין הפוסטים היחידים שכתבתי כביקורת על החברה, כתוב טוב לדעתי ומעביר מעולה את מה שרציתי להגיד, אני בטוחה שרובכם תזדהו איתו ואני די מבואסת שהוא לא קיבל מספיק חשיפה, אז הנה עוד קצת.

היה נחמד, מרגש ומשעשע לקרוא פוסטים ישנים שלי ולהבין שכמעט ולא השתנתי.