מצד אחד..

אני צריכה להיות ילדה טובה

להפסיק לעשות לעצמי צרות

ודברים שעושים לי רע.

מצד שני,

ישעמם לי ככה.

לא יכולה לדמיין את עצמי בלי האקשן.

(הבעיה שהאקשן כבר לא באמת מרגש אותי כמו פעם.)

יחסינו (שלי ושל אנוכי) לאן?

והשיר שעושה לי לדמוע בימים האחרונים (אני במחזור תבינו אותי):

אל תדאג אני חושבת עליך 
אבל שוכבת עם כולם 
אל תדאג אני חושבת עליך 
אבל שוכבת עם כולם 

ואין לי אף אחד 
אין לי אף אחד 
אל תדאג אין לי אחר במקומך 

אל תדאג אני חולמת עליך 
ומתעוררת עם כולם 
אל תדאג אני מתה עליך 
וגם חיה עם כולם 

ואין לי אף אחד 
אין לי אף אחד 
אל תדאג אין לי אחר במקומך 
היא שיקרה 

אל תדאג אני חושבת עליך 
אבל שוכבת עם כולם