בלי שגרה מסודרת, הולכת לישון מתי שבא לי, קמה מתי שבא לי, שום דבר לקום בשבילו.

מקסימום הולכת לעבוד כמה שעות פעמיים-שלוש בשבוע, חוזרת הבייתה ואין שום דבר שאני צריכה לעשות, היום שלי לרשותי.

אני לא אגיד שזה לא כיף.. זה כיף, אבל לא נראה לי שזה טוב.

להיות בטטה ככה.

יותר מדי אוכל, יותר מדי וודקה, יותר מדי סיגריות, מעט מדי פעילות ומינימום תזוזה.

אני מתנוונת.

לאט לאט...

שוקעת.

עד שבסוף לא יהיה לי כוח לזוז בכלל ובטח שלא לצאת מהבית.

צבא, קח אותי!

אבל עוד כמה חודשים נו... לא מתאים לי להתגייס עוד חודשיים! אני צריכה לעשות כסף.