זיוני השכל של רוז

חזרתי לשמוע רוק

קצת סגנון של הוואנבי אימו הקטנה שהייתי בגיל 13

אבל אני מגוונת אחוש...

כאילו, הפלייליסט שלי מורכב מרוק, היפהופ, פופ, רגאי, לנה דל ריי (כי אין לי מושג מה היא..מה היא בעצם?), מוזיקה רגועה, ואפשר למצוא גם קצת שירים בעברית שם

אבל אדון ארוס שונא את זה ורוצה לרצוח אותי חחחח

רגע של עצבים גרם לי לשמוע שיר אחד והתמכרתי ועכשיו יש לי כבר פלייליסט בעל 22 שירים (והיד עוד נטויה!) של רוק (סגנון לינקין פארק, בראט' קרולינה, אוונגד, וכו'..) לא דברים של איכות, כן? (...יש שם גם קצת פרייס דה וייל.. עכשיו מבינים מזה לא איכותי? דברים של כיתה ח' קיצר)

אני נשבעת, אני לא חוזרת להיות פריקית

אבל ממש התחלתי לאהוב את המוזיקה הזאת

עכשיו, עד כמה זה גרוע בעצם?

לא יודעת מה הפואנטה של הפוסט המיותר הזה

אולי לקבלת דעה עד כמה זה באמת גרוע שאני שומעת את זה?

אני יודעת שזה לא איכותי אבל בחייאת אני לא שומעת מוזיקה בשביל אישור של הסביבה, אני שומעת כי אני אוהבת את זה

...אבל אישור הסביבה לא מזיק כמובן.

הכי עדין שלי