זיוני השכל של רוז

אמא, מה שלומך? הרבה זמן לא כתבתי לך

אנחנו עמוסים פה, המצב לא משהו, אבל אל תדאגי, הכל בסדר.

אתמול ששכבתי במיטה נזכרתי במשהו והתחלתי לצחוק

את זוכרת את היום ראשון של הגן? שרצתי לשחק בחול ונפלתי על הברך? ואת רצת ועזרת לי ונישקת לי את הברך עד שהכאב עבר? הייתי ככ מגושם אז..

לצערי גם אתמול נפלתי ונפצעתי, אבל פה לא מנשקים אותי יותר והכאב לא עובר, אבל אני חייל עכשיו אמא, אני כבר לא יכול לבכות, אני אתגבר.

אני כבר שבוע שקוע בזכרונות

כמו היום הראשון ללימודים, שלא רציתי לעזוב אותך וללכת לכיתה, ואת אמרת לי שאני כבר ילד גדול, ושתחכי לי בבית עם נשיקה גדולה וארוחה טובה.

נזכרתי גם בארוחות שבת, שישבנו כולנו סביב השולחן וסיפרנו איך עבר עלינו היום, ותמיד היה לך את המבט המאושר הזה בעיניים שהסתכלת עלינו, ולהסתכל עליך מאושרת תמיד עשה לי טוב.

אני זוכר גם את כל הימים העצובים, שישבתי בחדר ולא רציתי לדבר עם אף אחד, אבל למרות הכל נכנסת וחיבקת אותי חזק, ולחשת לי שלא תתני לילד שלך להיות עצוב בחיים

אני רוצה לחבק אותך עכשיו אמא, קשה לי פה. אני לבד, אני פצוע, ואת חסרה לי מאוד.

אני זוכר גם את היום הראשון לתיכון, שהצהרתי בכניסה שאני כבר גדול, חיבקתי את האחים הקטנים ואותך, ונכנסתי לכיתה בגאווה

שהסתכלתי מהחלון עדיין עמדת שם, במבט דואג אבל מאושר, אני זוכר שקרצתי לך וצחקת לפני שאחים שלי משכו אותך למכונית

נזכרתי גם בפעם ההיא שהבאתי את חברה שלי הביתה לארוחה, שתכירו אותה, ואת התמלאת באושר, ואחרי שהיא הלכה קרצת לי ואמרת לי שאת רואה חתונה באופק. גם אני רואה את זה, אבל זה מתערפל מהכאב.

אבל מבט אחד אני לא מצליח לשכוח אמא, המבט שהיה לך שעליתי על האוטובוס ביום הגיוס, אחרי שחיבקת אותי חזק ואמרת לי שפה את כבר לא יכולה להגן עליי, ואני הבטחתי שהכל יהיה בסדר. המבט שלך לא היה מלא באושר, הוא היה מלא בעצב ודאגה, אני זוכר שרציתי לרוץ לחבק אותך שוב אבל האוטובוס נסע וכל מה שנשאר לי ממך זה המבט שלך, צרוב בזיכרון

אני מצטער אמא, אני יודע ששישי היום, אני יודע שאני אמור לחזור הביתה ושאת מחכה לי עם ארוחה טעימה ונשיקה גדולה, אבל אני לא חוזר היום.

המדים והחפצים שלי חוזרים, אבל אני לא חוזר איתם

אני יודע שהבטחתי שהכל יהיה בסדר, ואני מצטער כל כך אמא, אני מצטער שאכזבתי אותך

הכאב בלתי נסבל, הכל מעורפל ומחניק פה

ביקשתי מהמפקד שימסור לך שאני אוהב אותך מאוד, ושימסור את המכתב הזה.

אני מתחנן אמא, אל תבכי.

תשמחי, תשארי אותה אמא מלאת אהבה כמו שתמיד היית, בשביל אחים שלי

אני מצטער אמא

אני אוהב אותך