זיוני השכל של רוז

זוכר איך פעם, כשהיינו יוצאים
ורואים מקומות יפים, אורות נוצצים
היית מחבק אותי ואומר שיום אחד כל זה יהיה שלנו
ואני הייתי צוחקת ומנשקת אותך?
זוכר איך בריבים שלנו, תמיד אהבתי להזכיר את זה
להזכיר לך את ההבטחות שלך, בזמן שראשך היה מונח בין ידייך על השולחן עם 3 הרגליים אחרי יום עבודה קשה?
הוו, כמה טיפשה הייתי, אהוב שלי.
זוכר איך שלורן נולדה, בכיתי, ולא מאושר?
לא רציתי שתחייה בעוני, כמונו, רציתי שתהיה מאושרת, ולא ענייה ועצובה כמוני
אתה החזקת אותי וצעקת עליי שכסף זה לא הכל בחיים
ואני כמו טיפשה לא הקשבתי
אני מצטערת על זה, אהוב שלי
הלוואי שהייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה,
ולראות בעיניים שרואות את הדברים כמו שהם באמת, לא עיוורות כמו שלי
לראות עד כמה לורן שלנו באמת הייתה מאושרת
אפילו בלי כסף..
אני זוכרת גם שבכינו בחתונה שלה
אתה מאושר, ואני מאושר מהול בעצב שלא יכולנו לממן לילדה שלנו חתונה גדולה ויפה כמו שמגיע לה.
היא תמיד חייכה, ותמיד לא האמנתי
איך אנשים יכולים להיות מאושרים עם שולחן בעל 3 רגליים?
אם רק הייתי קצת פחות טיפשה, אהובי, יכולתי לראות באמת, עד כמה שהיא מאושרת.
אני מסתכלת עלייך ישן אהובי,
עם אלבום התמונות המשפחתי בידיים שלך
והזקן הלבן שתמיד התחננתי שתגלח
ואני סופסוף מאושרת
כי אני יודעת שמחר, כשלורן תבוא לבקר עם ברנדון הקטן,
ובעלה יחבק אותה ויביא לנו בקבוק של יין
אני אראה את ברנדון, לבוש בבגדים ישנים וקצת מלוכלכים, זוחל לכיווני ומחייך חיוך של אושר
אני לא אסתכל עליו בעיניים עיוורות,
אני אסתכל בעיניים מלאות אהבה ואושר,
כי ברנדון לימד אותי דבר חשוב מאוד, אהוב שלי
אפשר להיות מאושר גם בלי כסף
כי משפחה אוהבת ומאושרת כמו שלנו, טובה יותר מכל סכום כסף בעולם.

-יצרתי חשבון באתר "סיפורים", שמה אשכרה מגיבים וקוראים (יש לי סיפור אחד עם 115 קוראים, זה אדיר. מתה על האתר הזה, סופר מומלץ), אבל אני מתגעגעת לקהילת ישראבלוג אז.. כן. ♥
http://www.tale.co.il/profile/hilayrose/