thats my real life..

אז קודם כל שבת שלום לכם :)

היו ימים עם המון דברים, חוויות ורגשות.

זה התחיל בעבודה החדשה באולם אירועים, הגעתי ממש עם רצון להצליח וללמוד ולנסות ולא לשלול ישר את העבודה הזאת, מה שתמיד עשיתי..

העבודה הייתה קשה, ארוכה, לסחוב מגשים כבדים, לשרת אנשים, לנקות, לסדר , לפנות, להיות נחמדה לכולם .. אך מאתגרת במיוחד.

עד עכשיו הייתי סופר מפונקת, לא עושה כלום באמת,

וגיליתי שזה לא כל כך נורא לעשות את זה.

הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת, ושאני יכולה ושאם רצון אפשר להשיג הכל..

אפילו המשפחה שלי והחברות לא האמינו שעשיתי את זה...

בסה"כ היה לי סבבה, האווירה טובה האנשים נחמדים ויש מוזיקה טובה ברקע :)

אני חושבת שאמשיך בעבודה הזאת, לפחות עד שאני אקרוס חח..

אין מה לעשות צריכה כסף..

אז חזרתי מותשת אחרי 9 שעות עבודה מאוחר בלילה, וקמתי לביה"ס מוקדם ללא כל כוח..

אבל היום עבר, גם היה מבחן והיה בסדר.

חזרתי הביתה עם מצב רוח דיי טוב :) ואפילו לא ישנתי צהריים ! אני מופתעת מעצמי חח!!, לטובה :)

אחר כך הייתה ארוחת ערב והיה דווקא כייף(:

החברות שלי ממש מתחילות לעצבן אותי, הן פשוט לא מבינות מה עובר עליי ובאיזה מצב אני נמצאת.

טוב מה הם כבר יכולות להבין.. 

ההורים שלהם לא גרושים, הן מזמן סיימו עם תהליך הנהיגה ואני תקועה בטסטים האלה סעמק.

הן מקבלות כל מה שהן רוצות מההורים-כסף, מכונית, בגדים.. מה לא?

גם אני מקבלת המון דברים ברור.. מפנקים אותי, אבל זה לא כלכך קל..

לי ממש לא נעים לבקש כבר מההורים כסף אני מרגישה כמו נטל.. לא יודעת. בגלל זה התחלתי לעבוד.

בכל מקרה, הן לא ממש מבינות אותי ואיך אני מרגישה...

הן כלכך עיצבנו אותי היום שאמרתי להן שיצאו היום בלעדיי, אני לא יצטרף היום.

וכן, נשארתי בבית

יום שישי ואני בבית פה כותבת..

הרבה זמן זה לא קרה..
אבל אני פשוט מרגישה ריקה מידי כדי לצאת ולחייך חיוך זול ושקרי..

עדיף לי כרגע להיות עם עצמי ועם משפחה ועם שירים בבית..

מה גם שיש לי מבחן עצום על הראש אני מקווה שילך טוב.

אשמח לעידוד... או סתם שיחת נפש עם מישהו.