מבחינה תרבותית .ז"א מן הצד של מה רואים ולאן הולכים -אצלינו בבית החלוקה ברורה. כל אחד דואג לקטגוריה שבה הוא הכי מבין. או שתופס מעצמו  בר סמכא. וכך הגבר ייקח אותנו לקולנוע,יביא לנו סרטים, ימליץ על ספרים, יזמין שולחן במסעדה,יבחר צימר,ירכוש לנו מוצרי חשמל,יבחר לנו מוסך, יזמין לנו אוכל הביתה,יקרא לנו את כותרות החדשות מן הרשת...בשעה שאני אמונה על ה...אלמנטים האורתודוקסיים יותר של הבית: בישול. מוסיקה,הופעות, תאטרון ושטיפת כלים. דווקא בשטיפה הוא השתפר בזמן האחרון אףשאני מוצאת קורלציה מעניינת בין מועדי תורנות הכלים שלו לדחיפות הצעות הטייק אווי. מצידו..אה!

אבל אני ..באמת..שאין אני מתלוננת. לדוגמא . השבוע הביא האיש בקול תרועה רמה את "אישה תחת השפעה" סרטו המיוחד והכל כך מצוטט של הבמאי גוהן קאסאבטס .{1974}לא לפני שבירר באופן מדוקדק {"מה . לא ראית את הסרט?" "לא נכון, שמעת על הסרט" "אבל לא ראית אותו" "לא יצא לך לראות אותו? או שזה מבחירה מודעת","למה לא ראית" "איך זה שלא ראית"}שטרם יצא לי לראות וכל נתיבותיי שלום.

ג'ינה רולנדס מגלמת אישה פרברית {נשואה+3 ילדים} חמה ויצירתית הסובלת ממחלה באיזורי הנפש ההולכת ויוצאת משליטה ככל שבעלה -פיטר פאלק הנהדר{"קולומבו"} שעושה פה תפקיד של איטלקי כחול צווארון רתחן  וקצת דביל-משתדל יותר ויותר לפשר בינה לבין העולם .

לשחק משוגעת באופן אמין זהו אתגר משחקי על פי כל הדעות { זו דעתי ואני תומכת בה!} אך גילום משתגעת טומן בחובו אתגר קשה בהרבה שבמובן מסויים יש לו ביטוי מאוד לא קולנועי.{מן הצד האסטתי ומן הצד של השפה הקולנועית} . ואכן כך ימשכו את ליבה של הצופה בסרט התמונות הקשות לצפיה. קשות -לא בשל תוכנן {מאז "משחקי שעשוע" והתפוז המכני ושתיקת הכבשים -אין מה לדבר איתי על תמונות קשות ..}אלא בשל העמדה שממנה הן מוצגות.מין מקום של נוכחת ריאליסטית. כאילו את יושבת בתוך הסלון של בני הזוג הזה ותמקמקת ביחד איתם. עמדת הצפייה הזו נוצרת הודות לפעלולי המצלמה,הקול, וזויות הצילום המשתהות לעיתים על חפצים שבקצה הפריים. ממש כמו אדם המבקשת להסיר את מבטה מן האי נוחות העומדת לפניה.{גם אישה היא אדם}

עין חדה במיוחד {כמו ..שלנו} עשויה להבחין ב"תפרים" המאולתרים -השזורים בתסריט\סרט שהפכו בשנות ה80 לשיטה הידועה ככ של מייק לי {"עירום" "סודות ושקרים"} בעשייה הקולנועית שלו. כאן כבוסר שיטתי הם ברורים הרבה יותר{דמות שחוזרת כמה פעמים על משפט המפתח שלה, דמות שקופאת. דמות שמלמלת מילים שהדמות שממולה אינה מתיחסת אליהם אבל המצלמה כן}

המשחק כאמור -מדהים. של כולם. גם הילדים {מאיפה הביאו אותם} -ליבך יוצא אליהם. העריכה ,המוסיקה,הבימוי כולם בשעתו נקשרו להם כתרים של חדשנות...היום? הם סתם מצויינים.

שעתיים וחצי סרט . שמכווץ ומרפה לך הלב כל כמה דקות אבל היי! לפחות לא יהיו לך  כלים אחר כך לעשות ..

אחת מן ההסכמות הברורות בין הגבר שאיתי לביני קשורה לטלויזיה. והיא : לא להיות קשורים לטלויזיה. ולפיכך אין טלויזיה בבית.  כלומר המסך ישנו אך ה..גוף המשדר נבצר מסביבת חיינו -ובכך מחלץ את הזמן הפנוי למטרות נעלות יותר {דומסטיקה כללית שבאחריותי } ונעלות עוד יותר { דומסטיקה כללית שבאחריותו} ואף על פי כן כמו שאומר קולו הדרומי והמתנגן של הנראטור בביג ליבובבסקי:

sometimes there is a man

well..sometimes there is man

שלא יכול להתעלם מבאזזים אפנתיים. וכך הושיב אותי האיש  מול המחשב כמה יממות רצופות לגמוא את שתי העונות של  "בית הקלפים " עם קווין ספייסי הנהדר. ומשם דילגנו בקלילות אל הצעקה האחרונה : בלש אמיתי. הסדרה המדוברת ביקום העכשווי. המהלל ברובו את היצירה,או את המוסיקה או את המשחק של וודי הרלסון או את הטרנספורמציה של מתיו מקונהי {בתפקיד ראסט -הבלש המוזר בתולדות הסדרות מאז שבק אייגנט קופר ממלאכתו מותיר את מעריציו של קייל מקלאכלן -האיש והלסת -שבורי לב} או את הצילום המסוגנן או כל בולשיט אחר. אוי אמרתי בולשיט. האם הסגרתי את ההמשך? 

רבותיי וגבירותיי המבקרים. או שאני דפוקה ולא מבינה פה משהו עקרוני או שמסתובב איזה וירוס בין המקלדות שלכם שגורם לעין עצלה. אר יו קידינג מי?הזו סדרת מופת? 

מה ששודר כאן ובארהב הברית {כמאמר הגששים}אינו אלא סרט גרוע בן שמונה שעות שנפרס לשמונה חלקים מין מיקס ממוחזר בין זאנרי .סימולציה נחותה המדמה קולנוע אמיתי מלפני ..30 שנה. ערב רב של סגנונות וציטוטים ישירים . הראשון הצץ בזכרונה של הכותבת הוא כמובן "ליבו של אנגל" -הנפלא עם מיקי רורק ורוברט דה נירו {היה גם הישבן של ליסה בונה אבל זה באמת יותר מידי ליוצרי הסדרה הזאת שהלבינו את התחתית עם מגוון ישבנים צחורים }"חקירה במיסיסיפי , עם גין הקמן האחד והיחיד. כמו כן ניתן להבחין בצילו הרם של קלי נט איסטווד{חצות בגן הטוב והרע}שלא לדבר על דרמות משטרתיות {קופלנד- הסרט היחיד שהוכיח כי תעודת השחקן של סילבסטר סטאלון אינה מזוייפת} או סרטי קונספירציה מלאי מבטא מתארך א-לה- דיויד ליניץ .

קיצורו של דבר חובה להגיד כי "בלש אמיתי" אינו נושא שום בשורה אמיתית -מלבד השיחזור והסימולציה הרחוקים מן המקורות  כמספר המיילים בין לואיזיאנה להוליווד.  

היומרה העוטפת את משחקו של מקונהי לא הצליחה לשטות בי. טום קרוז{"מגנוליה"} הוא לא. בוודי הרלסון תמיד דבקו מניירות מרגיזות ודומה שבמהלך הצילומים -תפקידו כמשקיע {חתום גם כ אקזקיוטיב פרודיוסר בכותרות } שכנע את הבמאי יותר מאשר תפקידו על הסט. המאמץ להיות אוטנטי מצליח לנפח את צווארו כמעט בכל תמונה. פשיוט מגוחך. על האחרים -אין מה לדבר . כולם אוסף של קריקטורות של "מפקד משטרה שלא רואה ניכוחה" "כומר אוונגליסטי מושחת" "אשת שוטר שאינה מסופקת מינית" "נפקנית דרומית לבנבנה" "שחורים בחליפות שלא מתמצאים בשטח" ועוד המון טיפוסים מגעילים,תמהוניים,מלוכלכים שריח הביצות דבק בהם {לא שמעו בלואזיאנה על האקליפטוס ?!}

אפילו העלילה שזכתה להמון הערכה לא שווה את המלח שלה. בפרק חלש של הסדרה שהזכרתי קודם יש פי ארבע תחכום,מהפך,מתח ובעיקר סטייל. כן זה מה שחסר בעיקר ל"בלש" - איט אינט גאט נו סטייל .

הייתי אומרת עוד איזו מילה קטנה בעניין קטעי הסקס. אני בנאדם חם עם קבלות. {לא ניכנס לזה עכשיו} . אי אפשר להאשים אותי בקרירות. אוה לא!

אבל באמת שהסצינות המפורשות בסדרות של HBO אין בינן לבין האמנות דבר. גם הן סוג של סימולציה לפורנו של שנות ה90. אך בשונה מהפורנו שתכליתו ידועה . או לפחות הייתה ידועה כיוון שהפורנו מאז שתפס את מקומו ברשת עבר מטאמורפוזה פראית ל..אנטי פורנו - מתעקשים היוצרים הנכבדים להמשיך ולהתייחס ל"סקס המצולם תחת הגבלה" כאחיו המוגבל של אותו פורנו ישן שהצהיב כבר לפני שנים. 

המלך עירום- בסדר. אבל למה יש לו כתר מפורים שנה שעברה?

אחת לאיזה זמן אני מבקשת מהגבר שימליץ לי על ספר. כידוע ,בשעה שנכנס לגור איתי הוא הגיע עם 2 זוגות מכנסיים 4 חולצות ואלף מאתיים וארבע ספרים. הוא אומר שאני לא יודעת לספור ושצריך לקנות עוד שידה. כן? שאלתי אותו. ואיפה נשים אותה. תפסת את כל הקירות עם כל העציצים שלך! האיש אוהב טבע ,מה אפשר לעשות? וכמו בטבע הוא מניח לנפשם של הצמחים. מותיר את גורלם לכוחות היקום הפועלים על המרפסת . בקיצור,הוא גם מביא עציצים וגם משאיר לי לטפל בהם..

 קראת פעם משהו של דוקטורוב? הציץ ראשו מבעד לפתח המחבר את מרפסת ה"עבודה" שלו עם חדר השינה שלנו . 

דוקטור מי?

דוקטור who? 

זו סדרת טלויזיה

אני יודע שזו סדרת טלויזיה אבל לא ידעתי שיצאו לה ספרים 

לא יצאו לה ספרים

אז איך קראת אותם ?

תקשורת בבית היא סימן טוב לזוגיות אך לא הכרחית. כעבור כמה דק הוא שב ונפנף בספר מול פניי. "אדגר לורנס דוקטורוב. יש לי תחושה שתאהבי. הוא רציף,זורם אבל מתוחכם מספיק בשביל הראש הממזרי שלך" . כמעט עניתי לו : מאיפה אתה מכיר את הראש שלי בכלל אך בשביל זה הייתי צריכה להיחלץ מנשיקה ארוכה ולהתעלם מהארבעים וחמש דקות הבאות {אני לא סופרת כמה זמן זה לוקח! במקרה נפלתי על השעון בדרך לאמבטיה} 

ככה פגשתי את "רגטיים". של הסופר הנהדר א.ל דוקטורוב.

כרוניקה מפותלת ,מרתקת סביב מאבקו חסר הסיכוי של אדם גאה מאוכלוסיית המיעוט הנלחם בכוחות הניצול וההשפלה של תרבות הרוב. כתוב בסגנון ייחודי המסרב לציית לחוקי הספרות הרגילים. דמויות מפורסמות מתערבבות עם יצירי בדיון. המספר הכל יודע -לפרקים אינו יודע דבר. עובדות קריטיות לעלילה מובנות לעיתים ,בדיעבד" ועוד כהנה וכהנה אלמנטים אשר מחזיקים את הקוראת מרוכזת נפעמת ומתוחה במהלך כל הקריאה. 

תוך יומיים סיימתי את הספר.  מלאת גאווה על ההישג והחוויה השבתי לו את הכרך בטריקה על השולחן במרפסת. ספר מדהים. אמרתי. תודה ש..

את יודעת? קטע הבנאדם והתיק את עיניו אליי במבט רציני. הספר הזה הוא רק פרשנות פוסט מודרנית של ספר עתיק יותר ."מיכאל קולוהאוס" להיינריך פון קלייסט. יש לנו אותו בבית אם את רוצה..

הושטתי את ידי אל המדף שמעל לראשו לאסוף את מזמרת היד הפרחונית.  בפעם אחרת ,אמרתי. עכשיו יש לי עבודה.