עם כל האופטימיות והתקוות לשנה הבאה, אני חייב להודות, די נמאס לי מהשנה הזאת כבר.
זאת הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי, ולמרות שהכל בסדר עכשיו, פשוט.. נמאס לי מהשנה הזאת.
הלוואי שהיה אפשר להריץ את הזמן קדימה או משהו כזה.
כי הזמן לא זז. ברצינות. כל הימים עוברים לי כלכך מהר. כאילו רק עכשיו קמתי בבוקר, ובעוד שנייה אלך לישון, אבל לוח השנה כאילו ולא רוצה לזוז.
אני מרגיש שאני צריך למצוא את המקום שלי, ואני מתקרב, אבל עדיין לא שם, אבל קרוב, רק מעבר לפינה.
קצת על השגרה. אתמול בית הספר שלנו שלח אותנו להתרים לאגודת החרשים ועוד מספר ארגונים, ולא הלך ממש טוב אני חייב לציין.
הלכתי עם ידידה שלי, שהיא כמעט הבנאדם היחידי שאני מדבר איתו (אם זה מעניין אתכם יש בפוסטים)
שלחו אותנו לאזור שנראה די מוזנח, וכך נראתה שקית התרומות שלנו שהחזרנו כמעט ריקה לבית הספר.
בכל זאת, העיקר הכוונה, ועשינו מעשה טוב, לא סתם מילאנו את השקית בכסף של ההורים כפי שעשו ילדים אחרים מהכיתה שלי.
אני לא חושב שזאת הכוונה של הימים האלה, כי הכסף הוא לא העיקר לדעתי, אלא גם מה שאנחנו עוברים.
מקרה אחד ספציפי שאני זוכר, הוא שפתח לנו את הדלת אדם ממוצא אתיופי ותרם לנו את התרומה הכי נדיבה שקיבלנו מכולם.
לא חשבתי על משהו מיוחד, אבל זו שאיתי אמרה שהיא שונאת גזענים.
המחשבה הזאת, "אני שונאת גזענים".
זה נשמע קצת כאילו היא ציפתה שהוא לא יתרום כלום והופתעה, ואז היה לה חשוב להגיד.
אולי גם בה מסתתר "שד" הגזענות?
מצברוח כללי: 
פשוט לא מרגיש יותר מידי עכשיו 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: