~הקטע שכתבתי כבר עמד לפני פרסום ואז פשוט נמחק, איזה באג מעצבן!~
גם בפעם השנייה שאני כותב, אני לא יודע איך להתחיל את הפוסט הכלכך יומיומי הזה.
היום פתחתי חשבון בנק.
קוראיי הנאמנים (שאין
) בוודאי זוכרים את אחד הפוסטים הקודמים שלי מלפני כחודש, בו סיפרתי על הפוביה שלי משטרות כסף, והחלטתי שהגיע הזמן לשמור את הכסף שלי בבנק (אוקיי, זה לא כזה כפייתי כמו שזה נשמע)
אז.. הגעתי לבנק, לקחתי מספר (כל הזמן הזה הרגשתי האדם הבוגר בעולם), דיברתי עם הפקידה, חתמתי על מיליון טפסים (הייתי צריך לתת להם חתימה קבועה שלי לצורך עימות, ו.. טוב, לא הייתה לי כזאת, אז לנצח אני תקוע עם משהו מחורטט ומאולתר), הרגשתי כמו טייקון כשהבנק המטיר עליי מתנות (אפרסק ועט מהודר), בין לבין ירדתי למקלט של הבנק (another day in Israel), הכרתי את הבנקאית האישית שלי או משהו כזה שאמרה שהיא תמיד תעזור לי כשאני אבוא לסניף. אני חייב לציין שכולם היו ממש נחמדים, וביום ראשון אני אקבל את הכרטיס שלי שאיתו אני אוציא כסף ואוכל לשלם בכל מיני עסקים (אבל הוא לא כרטיס אשראי, זה פשוט מסובך מידי).
לפני שיצאתי הפקדתי שם קצת כסף, ונראה איך זה יתפתח בעתיד.
אמרו לי להוריד אפליקציה וקיבלתי קודים שבעזרתם אני אוכל לעקוב אחרי המצב בחשבון בכל זמן.
זה נותן תחושה כזאת שהכל בקונטרול.
גם עשיתי עסקה לא רעה וקיבלתי פטור מעמלות לשנים (אני בחודשים הבאים אקבל צו גיוס, אז אני אקבל 3 שנים של פטור, ואז כחייל, וכסטודנט יהיו לי עוד 9 שנים של פטור, נראה שאני לא הולך לשלם להם שנים).
ו.. זה הכל.
אני לא מרבה לצאת בימים של המבצע, אז קצת משעמם.
נקווה שזה יסתיים בקרוב ונחזור לשגרה
בתמונה: העט המהודר, את האפרסק כבר אכלתי.
