התחושה הזאת שמיציתי את החיים שלי עד כה, ואני חייב פשוט לגוון.
להפסיק להיות הילד המהוסס והפשוט "מעפן" הזה, ולהתחיל לעשות משהו אמיתי עם החיים שלי.
משהו מגניב, משהו חריג.
אני כן נפגש עם חברים מידי פעם (גם כאלה חדשים), אבל..
אולי אני קצת מקובע.
אני חייב לעשות איזה משהו, אני חייב איזו תכלית, להעז יותר, לעלות על איזה אוטובוס לאיזו עיר בלי היכרות או תוכניות ולהסתדר שם, (את זה למדתי ממישהי שכשהכרתי אותה חשבתי שהיא לגמרי מטורפת, אבל היום אני מת עלייה ),משהו כזה, להכניס קצת יותר עניין.
ברגע שייגמר המבצע ונפסיק להיות תחת טילים יום יום..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
),משהו כזה, להכניס קצת יותר עניין.