היום נסעתי בפעם הראשונה בחיי לים המלח.
קצת מוזר שלא הספקתי לבקר באחד המקומות המפורסמים בעולם כמעט 18 שנה. האמת, הפסדתי המון.
אולי לא אמרתי את זה כאן קודם, אבל אני אשכנזי, מה שאומר שבים יש לי רק שני מצבים: לבן, וכוויות דרגה 3.
למרות שקניתי קרם הגנה בכמות שהעלתה לשמיים את מניית ד"ר פישר, לצערי, לא זכיתי להישאר במצב הראשון הרבה זמן.
מצד שני, היו לי כמה שעות טהורות של כמה מהתחביבים האהובים עליי:
1. לשכב ולא לעשות כלום (והפעם עוד על המים, מה שמשדרג את החוויה בכמה וכמה רמות)
2. תחביב שפיתחתי בעקבות פינת קומיקס מצחיקה בטירוף בשם "קשקושי רחוב" (אל תפסידו), שכולל בעיקרון.. האזנה מהצד לשיחות של אנשים קצת מוזרים.
טוב, אם אתם מתעקשים (אני יודע שאתם כן), הנה קצת מהמיטב (או לפחות מה שעלה לי לראש עכשיו):
1: שמעת, למים פה יש סגולות מרפא!
2: וואי איזה קטע, האוזן שלי פצועה.
1: קדימה תכניסי אותה, את תצאי מפה כמו חדשה!
2: מה את מפגרת, יש לי עגילים!
1: זה טוב, זה מלח, זה מחטא! קדימה, תכניסי את האוזן.
2: מה אני כיתה טיפולית? (תוך כדי הכנסת האוזן למים המופלאים).
בסך הכל, תמיד כדאי לצאת קצת מהשגרה, במיוחד כשתובעים בעומס מטורף, ולמרות שאני מהטיפוסים המשונים שמעדיפים בריכה על ים בעשרות מונים, אני אשמח לחזור לשם בעתיד.
