כשגנרל רומי גדול היה חוזר מנצח משדה הקרב כל העם כולו היה יוצא להריע לו בצעדת הנצחון, אז אנשים עדיין ידעו להעריך את הלוחמים שלהם..
לכל אורך הצעדה לפעמים במשך ימים היה עומד מאחורי אותו גנרל עבד שכל תפקידו היה ללחוש לו באוזן :
ממנטו מורי , "זכור שתמות"..
אתה רק בן אנוש, בשר ודם, כמו כל אותם אלה שמריעים לך ונופלים לרגלייך עכשיו וגם אתה כמותם תמות ותשכח מתישהוא.
קל לאבד את עצמך לכוח, הוא משכר ומתעתע בך..במיוחד בחלשים יותר שאפילו מנה קטנה ממנו משחיתה אותם לגמרי.
הישראלים חוטאים בזה במיוחד, כל אדם שני כאן הוא "עבד כי ימלוך" ..
אנשים קטנים שמשתוללים עם מעט הכוח שקיבלו ורודים ב"חלשים" מהם.
אתם בטוח מכירים את הפקיד ההוא ששם עלייך זין רק כי הוא יכול או הסלקטורית המורמת מעם
שחורצת את גורלות כל אותם מכוערים ופרחות שמייחלים להיכנס למועדון כזה או אחר..
בגלל זה תמיד אהבתי את הביטוי הזה, כי הוא מזכיר לי שאני רק בן אדם,
גם כשאני משחק את התפקיד של אלוקים ולוקח חיים של אחרים..