פופאיי

אתה יוצא מנקודת הנחה שאני נורמאלי, זו הטעות שלך.

יש בי כ"כ הרבה,

גם טוב, אבל גם הרבה רע

אני לא מתכוון טוב ורע מבחינה מוסרית,

אלא מבחינה של חיובי ושלילי, כלפי עצמי, כלפי החיים,

זה לא קשור לאנשים,

קודם כל אני,

אם אני לא אהיה אני,

אני לא אוכל לדבר עם אפ'חד בתור אני,

אלא בתור מישהו אחר,

שהוא לא אני.

אולי הוא אנשים שפגשתי בדרך,

אם דמויות מספרים או סרטים.

אני שונא סרטים!

מה אמר אלביס פרסלי?

אלביס הוא אלביס, והוא העתיק מכולם,

אז כמעט בטוח שלא הוא הגה את התובנה, אלא העתיק,

אבל בכל זאת, מה הוא אמר?

הוא אמר שלפני שאתה מנקה את העולם -

תנקה את החצר האחורית שלך.

בן אדם שיש לו בעיות בבית,

והוא לא יכול להתמודד עם משפחתו,

אל תתנו לו להנהיג.

בן אדם שהחיים שלו במהפכה,

אל תבקשו ממנו עצות לחיים.

אם הוא לא יודע מה טוב לו,

איך הוא ידע מה טוב לכם?

בשורה תחתונה - כל אדם אחראי לעצמו.

אתה לא יכול להציל בחורה, אם היא לא רוצה להציל את עצמה.

אתה יכול לעזור לה, אבל אתה לא יכול למנוע ממנה לקפוץ לאש, אם זה מה שהיא רוצה.

אתה לא רוצה שהיא תקפוץ לאש, אבל היא כ"כ נחושה, היא רוצה למות,

איך אפשר לתת אושר וחיים למי שלא רוצה בהם?

מי ש-כן רוצה, אפשר לכוון אותו, לעודד, לייעץ, ווכו',

כי יש מסילה, יש דרך, הקטר דוחף את עצמו,

הוא רוצה לחיות!

אבל מי שלא רוצה לחיות, מי שרוצה במודע לייסר את עצמו, מי שקובר את עצמו בחיים ועוד במודע ובלב שלם,

מה תעשה לו?

תגיד לו - אבל למה? למה לעזאזל אתה רוצה לסבול? למה לעזאזל אתה רוצה למות?

למה למה למה למה?

אי-אפשר להציל אדם שלא רוצה שיצילו אותו.

אי-אפשר לעזור למי שלא רוצה עזרה.

הוא רוצה מוות מפואר, מוות שקט.

מה אפשר לעשות?

זה ישנה לו מה יקרה או מה יחשבו עליו אחרי שימות?

נדמה לו ש-כן, אבל זה לא ישנה בגרוש.

כי כבר לא יהיה מה שהוא עכשיו.

זה יהיה משחק אחר לגמרי, בו כל החוקים שונים וכל התפאורה אחרת.