פופאיי

אמרתי לו לא מצפינים צפונה

הוא לא רצה לשמוע

וכשהבוקר נקרע ומחלחל לצהריי היום

אירופאיות חמודות פתאום מבינות

יושבים כולם בכיתה ומתאמנים על טענות

בעד, נגד, מי קופץ בראש

הייתי תלמיד חכם, אני אומר, לפני שהייתה הגדרה כזו

קופץ בראש קפיץ-קפוץ

מדבר איתי כמה כיף היה בלונה-פארק,

"עשיתי את הגלגל הענק!"

כשאני צריך לענות לו את מי אני אוהב ולמה

החברות שלו רצו להיות אשת פוליטיקאי

אני ידעתי שאני תלוי בסביבה,

ולא חשבתי שהיא תשתנה הרבה

אבל אימא הלכה והגוזלים עזבו את הקן

החברים והחברות שהיו אמורים להיות לי,

הכריזו על עריקות, שביתה, השעייה

אפילו ההיגיון הבריא שלי יצא לחופשה

ולסיגריות יש מחיר,

אני כבר לא יכול ללכת לספרייה ברגל,

ובטח לא ביום חמסין

ובבוקר היה לי כאב ראש,

התפתלתי ונאנחתי

ולקחתי כדור ועוד אחד ממסלקי הכאבים,

וישנתי

ואיך שאני קם, כבר מקבלים אותי,

או שאני אותם

ואני אומר מה, והם אומרים מי,

ובסוף הגענו להחלטה על חוסר-החלטה

ואני יושב חזק-חזק עם הרדיו,

ומתאפק ללכת לשירותים

ובסוף הם אומרים לי "למה שלא תכתוב שיר."

אז הנה.