פופאיי

חלמתי שאני ציפור גדולה

שעפה מעל מדבריות סלע וקרח

ואת חיכית לי על צוק בתוך הים

והגלים מכים אל רגליך

אני חציתי יבשות ואוקיינוסים ברגע

ולעתים הייתי חולף מעל ראשך

כשאת תופסת את ידיך בתחינה צמוד לחזך

ומביטה בי במבט מלא תקווה, ציפייה, כמיהה

ואז באבחת הבזק תפסתי אותך בטפריי

ואנקת הקלה והפתעה נמלטה מפיך

עפתי גבוה-גבוה על פני ימים ויבשות

ודהיתי מעל העננים

כוכב שחור בוער בקצותיו קרץ לי מקצה השמיים

ואני חתרתי אליו בכנפיי

ככל שהתקרבתי, התעופה הייתה קשה לי יותר

כאילו כוח כלשהו מנסה למנוע מאיתנו להגיע אליו

וכשהוא היה קרוב, זה היה כמעט בלתי אפשרי,

לשמור על עצמי שלא התגלגל רפוי וחסר כוחות בחלל

ירדתי אל לב אי על הכוכב,

הגלים שחורים מסביב, האדמה טרשית וכתומה,

שלושה שמשות מסביב

ידעתי שאת תבני חברה חדשה, חלוצית ואוטופית,

כשאת הסתכלת סביב בסיפוק

אני הייתי הרוס לגמרי וכנפיי חרוכות,

מכווץ את כנפיי הגדולות לגופי וממתין לחולות האי שייקחו אותי,

כשאני מרגיש איך קרביי קורסים בתוכם לתוך תוכי.