פופאיי

אני שומעת שירים כל היום וכל הלילה

אני שומעת שירים שכתבו עליי, ששרים עליי

לא כולם חיוביים ומפרגנים, אבל אני אוהבת גם

שמתארים אותי כביצ'ית

זה הכול ספורט, משחק בין גברים לנשים

אני אוהבת לראות אותו עירום אחרי שאנחנו מזדיינים,

מרגיש שהמוזה נחה עליו, וכותב עליי שיר

יושב רכון על שולחן הסלון הנמוך, חשוף כולו,

וכך גם בשירתו, מתמסר כמו שהתמסר בגופו

שיר מיוחד, אני אומרת, וכמו מוחה דמעה,

אנצור אותו תמיד, תודה לך

והוא מחייך חיוך של הכרת תודה

אני אוהבת משוררים, ולמען האמת יש לי ארגז,

מלא שירים שגברים כתבו עליי,

על פיסת נייר קרועה, על נייר מרובע,

נייר משובץ, נייר שורות,

אפילו קרטונים ואריזות

כשאני רוצה להרגיש נאהבת, כשאני חשה בודדה,

אני נוברת בארגז השירים, וקוראת כל מה שבא ליד

לא תמיד אני זוכרת מי כתב את השיר

אבל הוא כתב אותו לי, לי, ולגיזרה החטובה שלי

על מה שהוא ראה בי, על איך שנתתי לו להרגיש

על איך שהוא אהב אותי, על איך שהוא יזכור אותי לתמיד.