פופאיי

עזוב אותי, גמד קטן ומעצבן

מלא ספקות, חרטות, רגשות אשמה,

שאתה מטיח בי

לא אלקה עצמי!

יש לך כיס קטן תפור בצורה מגושמת,

בצבע אדום על מכנסייך התכולים,

ובכיסך זה אוצרותיי

שאתה מונע ממני עם עיניים מלגלגות רעות,

ופה שמבזה ונוטע בי אשמה, חרטות, ספקות

מדוע תשקול חטאיי וחסדיי במאזניים,

זו נגד זו,

כרוכל פשוט ברחוב?

בוא ותהיה במקומי

עמוד במטבח הקטן,

לפני התנור הקטן,

ובכיור שהקטן שבמטבח הקטן,

עם המקרר הקטן,

ויש כאן גם מזווה קטן,

ועכשיו תנסה להכין ארוחה על השולחן הקטן,

ליד המיקרוגל הקטן (אין לו מקום אחר)

>>>>>>>>>>>>>>>>>

אין אפשרות לערוך ארוחה לעשרים איש

וגם בשביל לערוך לשניים, נתקלים בקשיים

אז אל תשפוט אותי לפני שתהיה בנעליי,

אני לא חייל שלך, ואני לא חייב לך דבר

אם אתה חכם ממני, זה לא אומר שאתה צודק ממני

גם שני טון זבל שוקל יותר מיהלום.