פופאיי

היו לו פנסתרים בראש, אבל אני לא הצלחתי לנגן עליו

הייתי חוזר מבית-הספר מדוכא ועצוב,

ונזרק מול הטלוויזיה החינוכית

כולם שם ידעו לנגן בגיטרה חוץ ממני

אני במקום לנגן על גיטרה, נאלצתי להסתפק בלנגן על בחורות

כל הזמן הם היו עושים לי ככה עם המיתרים,

וצוחקים עליי, ואני בכיתי

הגעתי למסקנה שכמה שאני אנסה,

לא הצליח לנגן על גיטרה בחיי אלה

אבל היה פיתרון - למות ולהיוולד שוב ראשון,

ואולי בחיים האחרים שלי אצליח לנגן, כמו דוד על נבל

אז לקחתי את המומנטום החשמלי,

וחשמלתי את עצמי למוות

זה לא היה קל, כי מוות הוא דבר די אכזרי

אבל הגעתי למקום בין העולם הזה לעולם הבא בו עושים גיטרות,

והכינו לי את הגיטרה הכי טובה

מאז אני מנגן בחתונות, ובריתות, ובר-מצוות,

ומתפרנס יפה.