פופאיי

כשאתה שם על האוזניים אזניות, ונעלם,

בים של צלילים אלקטרוניים

ואז יש איזה גל, שעולה ועולה,

ומעלה אותך איתו

ואתה נרדם, ככה, כשאתה נסחף עם הגלים,

שמטלטלים אותך לכל עבר,

ואתה רואה חזיונות, של נשים וסמים,

וחדרים קטנים מטופחים ושולים, עם ריחות כבדים

ואתה מושלך עם הצלילים לתוך חוף צהוב,

ומעליך שחפים, ומאחוריך עצי פרי

ואתה שואל איפה אני, ויד נוגעת בך,

של אישה, והיא יותר יפה מ-כל אישה חיה

היא מובילה אותך בין העצים ביד רכה,

ומגע ידה בידך רך כמו מים

והיא מראה לך ממלכה עשויה סוכר, קרח, ומים,

ואומרת לה כולה שלך, היא חיכתה לך

ושם בין אנשים וילדים בריאי גוף ועיניים,

אתה מגלה את כל החברים שלך

והם אומרים חיכינו לך

ומכניסים אותך לבית התפילה העשוי ענבי יין,

ומשקים אותך לשכרה יין מתוק,

והלב עולה-עולה, וכל הצרות נמחקות,

וזה זמן הגאולה, אתה אומר,

וזה הזמן שלך, הם אומרים

ובממלכה הקטנה תכונה והתרגשות,

המלך הרוחני המודח חזר לביתו

והם מכניסים אותך לארמון של יין,

ופורשים לרגלייך מרבדים של יין,

ומעמידים לפנייך כדים של יין,

ואתה שותה יין מפיות הנשים שגופן מריח יין

והשמש חזקה ובוהקת, והצבעים גועשים,

ואתה יודע שאתה נמצא בתוך משחק מחשב,

בתוך מציאות מדומה, בעולם שנוצר על-ידי מחשב

אבל לא אכפת לך, ואתה לא מגלה,

הכול כל-כך מושלם כשהכול לא אמיתי.