פופאיי

היה לו נרתיק בכיס עם גפרורי זהב

הוא הצית איתם את הסיגריות שלו,

שעלו שקל שבעים במכולת השכונתית

היה לו עט שהיה עשוי זהב,

הוא כתב אתו את השירים שלו,

שזכו לתגובות פושרות עד לא קיימות

היה לו ספל שהיה עשוי זהב,

הוא הכין בו קפה טורקי עלית,

שפעם מזמן היה הקפה הכי טוב בשוק

היה לו רדיו שהיה עשוי זהב,

אבל הוא לא שמע רדיו, הוא שמע דיסקים

הייתה לו שן מזהב,

והיא עזרה לו ללעוס את הפלאפל,

שהיה קונה בצומת בעשרה שקלים.

>>>>>>>>>>>>>>>>

טירן התאבד ביום ראשון,

ושני, ושלישי...

רק ביום חמישי הוא החליט לא להתאבד

במקום זה הוא ישב חצי יום,

וכתב סיפור ארוך על בן-אדם,

שב-כל יום בשבוע מתאבד,

חוץ מביום חמישי

הסיפור יצא כל-כך טוב,

שהוא החליט להמשיך להתאבד כל יום בשבוע,

אבל לא ביום חמישי

וכך אכן היה,

עד שכתב סיפור על אדם שלא מתאבד גם ביום רביעי.

>>>>>>>>>>>>>>>

האדם הזה מת

אבל הוא עוד זז

הוא עוד חושב

הלב שלו דופק

האדם הזה מת

אבל הוא לא באמת

הגוף שלו חי

אבל האדם הזה מת

אתה מדבר מילים,

לא אכפת לי מכלום, לא אכפת לי מכלום

אתה אוהב אותי,

לא אכפת לי דבר, לא אכפת לי דבר,

הלילה

האדם הזה מת

הוא אומר שהוא אוהב,

הוא חושב שהוא אוהב,

אבל הוא לא באמת

האדם הזה מת,

הוא מאוד דואג,

לא כי הוא באמת דואג,

אלא מתוך הרגל

בסוף תהרוג גם אותי,

בסוף תהרוג גם אותי, בסוף תהרוג גם אותי

אתה מדבר אליי,

אבל לא איתי, אבל לא איתי,

אבל לא איתי.

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>