פופאיי

ברוך הבא לג'ונגל,

יש לנו רוק ישר לפנים...

להסתכל מחלון קומה... שלושים?

במנהטן או בוושיננטון,

כשבדירה מתנגן גאנז' נ' רוז'ס,

ולהרגיש הכי קיטשית בעולם

לי זה נשמע חלום בלהות,

כל הסרטים האמריקאים ישר לפרצוף,

ואקסל רוז מברך אותך בכניסה לגיהינום,

אם תצאי חיה או לא

לפעמים זה צורם לשמוע רוק בועט,

בעיקר אחרי גיל ארבעים

אנחנו זקנים מדי לזה,

ב-מה אנחנו מורדים?

העולם הזה כבר שלנו, אנחנו עשינו,

טוב או רע

אבל אם היית -

שנתיים גן,

12 שנה בית-ספר,

שנתיים-שלוש צבא,

אתה פצצת זמן מתקתקת

ואתה בכלל תתפוצץ אם תמשיך לימודים גבוהים,

בום

ואז תהיה מורה ותצליף בתלמידים,

את כל הזעם והתסכול,

וברור שתשכח שלא מזמן היית בגילם,

שונא את אותו מורה שהפך אתה.