פופאיי

מ-רמזים לא מתים,

כמו חולצה עם כפתור עליון פתוח,

אצלה

או האופן בו היא מחליקה פיסת נייר,

לתוך הכיס האחורי על התחת שלה

או שהיא מתכופפת כדי שניתן יהיה לחזות במראה המופלא והמלא חזון ונשגבות של האגסים הקטנים שלה בכסות גביעי החזייה

אבל כשרמזתי לה שאני חרמן,

ומוכן, מזומן וחפץ לזיין לה את הצורה,

על-ידי כך שחשפתי את זקפתי לפניה,

היא לא הבינה רמזים

היא חייכה בתאווה, הביאה סכין ומזלג,

והתחילה לאכול.