פופאיי

השמש ה-בהירה הבליחה באורות משעשעים,

על פני המישורים השקופים של הנפש,

ומצאה אותי יושב מול החלון עם הביצים בחוץ,

משתעשע באשכים כאילו הם היו גולות בשקית

אברכים דיברו איתי עברית,

והלכו להתפלל לשם למען השם,

וילדים הרביצו במקלות בגדרות,

וגירדו את העקבים שלהם על,

אדמת הבור המפוסלת של העיר,

הזו

רק אני בשביל השם למען השם,

שתיתי עוד שלוק מיץ תפוחים עסיסי,

וגירדתי את הביצים הלוך ושוב,

ונתתי להם להתחמם בשמש,

עד בוא שעת קסם על ליל אכזב,

זה.