RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2017
פשוט תגידי תודה
יש אנשים שאם אתה לא עונה להם הם נעלבים, הוא שם לב. כאילו, אם אתה שואל שאלה, למשל מה השעה, והבן-אדם לא עונה, ברור שנעלבים. הרי מגיע לשואל מינימום כבוד שיענו לו, אפילו לא את השעה, אבל משהו. אבל אם אתה אומר לבן-אדם, "זה יפה," והוא לא עונה, מה לעזאזל אתה צריך לחשוב. אבל באמת, מה ציפית, שיגיד לך, "כן, אני יודע"? או "תודה"? ואם הוא חושב שזה לא יפה, אז למה יגיד תודה? אז הוא יכול להגיד שלדעתו זה לא יפה, אבל למה לו להגיד את זה. לדעתך זה יפה, ולדעתו לא, והוא לא חושב שיש מקום להגיד שדעתו שונה. בגלל זה, כשהוא אמר לאישה אחרי הזיון... טוב, זה סיפור שצריך לספר כמו שצריך. הוא הכיר מישהי, נקרא לאיש הזה פרנקי, כי אני מחבב את השם הזה. אז פרנקי הכיר מישהי שנקרא לה... טבעת זהב. זה מוזר? לא משנה, זה רק שם. למה פרנקי זה יותר טוב? הוא הכיר אותה בבר, או ברחוב, או בספסל בגן, או שהם נפגשו דרך מכרים משותפים, מה זה משנה כבר? הוא הזמין אותה לביתו בשעת לילה מאוחרת, כמובן כל הגראס, או הירוק, או הפייסל, או המריחואנה, או החשיש, דרינקים, משחקים ולמיטה. מזדיינים כמו שפנים. לפרנקי הזה יש גדול. הוא לא יפה במיוחד, וגם לא חכם במיוחד, אפילו לא אדם טוב במיוחד, אבל יש לו גדול, ובגלל זה גם הן תמיד חוזרות אליו. הן לא יתחתנו אתו, אבל כשיש להן חשק... ממש חשק... הן חושבות על הגדול של פרנקי, וגם עושות משהו בנידון. אז תכלס, כי זה כולם יודעים - אבל מדחיקים, הגודל כן קובע. גדול מדי לא טוב, קטן מדי לא טוב, גדול אבל לא מדי - מצוין. הייתה לה מה שנקרא "שפיכה נשית", היא ממש גמרה מהקוס על כל המיטה היפה שלו. היא חשבה שהוא יכעס, אבל הוא דווקא צחק, והיה מבסוט. "שאני אשן אני כל הזמן יריח את הקוס שלך," הוא אמר, וזה היה הדבר היפה ביותר והמקסים ביותר שהיא שמעה אי-פעם מגבר. ואז אחרי-אחרי הם ישבו עירומים ועישנו חומר, והוא הביט בה, ואמר "את מאוד יפה," וחייך אליה. היא הביטה בו כאילו נפגעה, ואמרה "למה אתה צוחק עליי, שנינו יודעים שאני מכוערת," והפכה כמו מסוגרת. החיוך נמחק לו מהפרצוף, והיא עישנה רצינית כזאת פתאום. "את לא מכוערת," אמר. "אני כן," אמרה. הוא הביט בה במבט מוזר, ואז קם ופנה למטבח, היא שמעה אותו מחפש משהו. הוא חזר וישב לצדה, והיא לא התערבה יותר מדי מה הוא חיפש ולמה, מה זה מעניין. "עלמה צעירה," הוא אמר, "את יודעת שאת הופכת להיות מה שאת חושבת על עצמך?" "על איזה הקשר אתה מדבר?" היא שאלה, והוא התנפל עליה, וקרע לה את הפנים בסכין יפנית.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גותהם